כל הזכויות שמורות לספרייה הלאומית © 2017

אספו את המשפחה והחברים ונסו למצוא את המטמון שהלך לאיבוד בשנת 1964

"לפי הנוהג מסרנו לה את כתב החידה לפני כשלוש שעות ומאז הייתה בבידוד מוחלט. וזה הכתב בקצב הַכְתָּבָה…" מהו הנוהג? מי הם אלו ש"מסרו לה"? ובאיזה כתב מדובר?

תמר זיגמן | 18.05.17 | 3 דק' |
Share

אגב שיטוט במטמוני הקלטות ארכיון הצליל נמצאה הקלטה עלומה וכותרתה "Inventory short record" – כותרת מסקרנת מספיק כדי לבדוק במה מדובר. דקות הפתיחה הראשונות מדווחות כי "היום אנו נפרדים מהמטמון בפעם האחרונה בעונה זו ומהשעה 10:45 תצא התכנית לחופשה ארוכה…". נראה שמדובר בתכנית הרדיו הפופלארית "מחפשים את המטמון" ששודרה ב"קול-ישראל" בשנות ה-80-60.​

פורמט התוכנית כלל מאזין ("מטמונאי"), שנבחר לתפקיד לאחר שעמד בבחינות סף נדרשות, כתב חידה ומטמון. כתב החידה ניתן למטמונאי כשלוש שעות בטרם החל השידור ועל המטמונאי הוטלה משימת פיצוח כתב-חידה שפתרונו היה מקום מסתורו של המטמון. כדי לפצח את כתב החידה יכול היה המטמונאי להעזר בשירות קהל המאזינים שנידבו את פתרונם ("חינם אין כסף") או לחילופין הציעו תשובתם בעבור תשלום ("לירה אחת", "עשר לירות", "חמישים ל​ירות" וכל סכום אחר) שירד מסכום המטמון הכולל. לצד המטמון הופקדו שומרים נאמנים עובדי "קול-ישראל" שחיכו להגעת שליחיו הטלפוניים של המטמונאי בתוך זמן נתון. משהגיעו השליחים וזוהו זכה המטמונאי במטמון הנחשק.

ובחזרה לתכנית סיום העונה. האם תצליחו לאתר את המטמון ולזכות ב-1000 לירות ישראליות?

בהקלטה משנת 1964 (לערך), הוקרא כתב החידה הבא בקול ברור ובהטעמה צלולה, קולו של מנחה התוכנית יצחק שמעוני:

 

 

"לְעַמְּךָ יָסַפְתָּ חָזוֹן
מֵרַעְיוֹן הָגָה הוּא רִאשׁוֹן
כּוֹתֵב תּוֹלְדוֹת "הַגָּאוֹן"
וְשֵׁם בֶּן-יְהוּדָה מִלִּיסְבּוֹן
חָכָם שַׂר הַמָּמוֹן
יִנּוֹן לְזִכָּרוֹן
עָלִיתָ בְּתֹרֶן צִיּוֹן
שִׁלַּחְתָּ עַל מַיִם מַטְמוֹן"

 

לתפקיד המטמונאית נבחרה הגברת זוהר אלופי, עובדת גנזך המדינה. איש קול-ישראל ירון לונדון הוצב כ"שומר המטמון" ולתפקיד כותב כתב-החידה ומקבל התשובות הטלפוניות נבחר הקריין הנודע משה חובב. כך, במשך כשעה וחצי, ניסתה הגברת אלופי לפצח את כתב החידה המאתגר בעזרתם של מאזינים נדיבים ונדיבים פחות. לבסוף  פוצח כתב החידה ושליחים טלפוניים (אברהם כהן ורות חשין) הגיעו למקום המטמון ברחוב "החבשים" – קרן הרחובות "בני ברית" פינת "חזנוביץ'" בירושלים ליתר דיוק – "הספרייה על שם בני ברית" מקום משכנו הקודם של "בית מדרש אברבנאל גנזי יוסף" לימים בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.

 

 

ולפתרון החידה: במרכז החידה נצבה דמותו של יוסף חזנוביץ', רופא וביבליופיל, יליד גרודנה שברוסיה, ממייסדי "בית מדרש אברבנאל" ששימש מקור ובסיס לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי – הספרייה הלאומית כיום. חזנוביץ' שעלה ארצה בשנת תר"ן ("עָלִיתָ בְּתֹרֶן צִיּוֹן"), שאף לייסד בית ספרים בארץ ישראל. לאחר עלייתו שב חזרה לרוסיה והחל לאסוף ספרים רבים ונדירים, כ-8000 אלפים לערך, אותם שלח ארצה ("שִׁלַּחְתָּ עַל מַיִם מַטְמוֹן") אל "בית הספרים בית מדרש אברבנאל" ("שֵׁם בֶּן-יְהוּדָה מִלִּיסְבּוֹן / חָכָם שַׂר הַמָּמוֹן") בירושלים. "לְעַמְּךָ יָסַפְתָּ חָזוֹן" הוא משפט מתוך מגילת תודה "ברכה לראש משביר" שפרסמו חברי בית הספרים אברבנאל בעיתון החבצלת כהוקרת הטוב לתרומת הספרים החשובה שתרם יוסף חזנוביץ'. "מֵרַעְיוֹן הָגָה הוּא רִאשׁוֹן / כּוֹתֵב תּוֹלְדוֹת "הַגָּאוֹן"" הוא אזכור לר' יהושע השל לוין, הביוגרף של הגאון מוילנה שעורר עוד בשנת תרל"ב (1872) להקמת אוצר ספרים כללי לעם ישראל בירושלים.

 

 

460 לירות הוא הסכום ששילמה הגברת זוהר אלופי לפותרים המסייעים ועדיין נותרו בכיסה 540 לירות ישראליות חדשות, מטמון של ממש בימים ההם. ואנו זכינו ב"מטמון" מוקלט של פיסת היסטוריה קטנה, שספרה את סיפור היווצרותה של הספרייה הלאומית של ישראל.

 

בניין הספרייה הלאומית – בית מדרש אברבנאל – בניין "בית נאמן" (בני ברית) עם גמר בנייתו, סמוך לרחוב החבשים.
"במרכז תמונת הבניין, שולב דיוקנו של ד"ר יוסף חזנוביץ'.

 

 

 

תמר זיגמן

עובדת מחלקת המוזיקה וארכיון הצליל בספרייה הלאומית. תלמידת מחקר בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית.
לכתבות נוספות של תמר זיגמן >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו