הדרמה החלה בשעה 5:25 בדיוק: הפיגוע במעלות – תמונה אחר תמונה

פרוייקט מיוחד של הספרייה הלאומית מגולל את אחד האירועים הטראומטיים בתולדות המדינה וחוזר לרגעי האימה כפי שחוותה אותם המדינה דרך עיני התקשורת. טרור במעלות: תמונה אחר תמונה

An Arab terrorist group attacked a school at Maalot killing several children and wounded tenth of them. IDF attacked the group killing the terrorists. Photo shows IDF carrying a wounded child. 1974/05/15 Copyright © IPPA 09239-011-03 Photo by IPPA Staff

הפיגוע במעלות, 1974. צילום: אוסף דן הדני

זעקות רמות מילאו את הרי הגליל ב-15 במאי 1974, כשאחת הדרמות הטראגיות הגדולות בישראל התרחשו דווקא באחת העיירות הקטנות בצפון הארץ. המחבלים שנכנסו לאיזור זרעית מכיוון לבנון הצליחו להחזיק 85 ילדים עם מדינה שלמה, כבני ערובה. במלאת 45 שנים לפיגוע הנורא בבית הספר במעלות, אנו חוזרים אל אש הקרב במעלות דקה אחר דקה, בעזרת כותרות העיתונים ותמונות נדירות מארכיוני הספרייה הלאומית.

 

שני לפנות בוקר | 13 במאי 1974

"יומיים לפני האסון עזבה יחידת האבטחה של צה"ל את המקום. מדוע?"

יחידת אבטחה צבאית של צה"ל עוזבת את העיירה מעלות.

בד בבד, חולייה של שלושה מחבלים מארגון "החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין" מצליחה לחדור לישראל מכיוון לבנון, ופורצת את הקו באיזור היישוב זרעית. החדירה מזוהה בידי סיור של משמר הגבול באיזור, מה שמעלה את הכוננות במרחב. הכוחות מתחילים בסריקות לאיתור המחבלים.

 

An Arab terrorist group attacked a school at Maalot killing several children and wounded thenth of them. IDF attacked the group killing the terrorists. Photo shows: Medical team taking care of the wounded children from the school and soldiers who were wounded during the battle. 1974/05/15 Copyright © IPPA 09239-011-31 Photo by IPPA Staff

 

יום שלישי, 23:00 בלילה | 14 במאי 1974

המחבלים מסיירים ממזרח למעלות בכביש מספר 89. ליד המושב צוריאל הם מחליטים לבצע מארב. כשעובר לפניהם רכב המסיע נשים מקריית אתא, המחבלים פותחים עליו באש.

נוסעת אחת נהרגת מהירי והשאר נפצעים. הנהג שם פעמיו לעבר מושב אלקוש, שם דווח לרשויות על הירי. הסריקות אחר המפגעים באותו לילה לא מניבות ממצאים.

 

An Arab terrorist group attacked a school at Maalot killing several children and wounded thenth of them. IDF attacked the group killing the terrorists. Photo shows: IDF carrying wounded children 1974/05/15 Copyright © IPPA 09239-011-08 Photo by IPPA Staff

 

 

יום רביעי, 03:00 לפנות בוקר | 15 במאי 1974 – יום הפיגוע במעלות

חוליית המחבלים מגיעה ליישוב מעלות. אנשיה נכנסים בתואנת שווא לבית משפחת כהן המתגוררת בעיירה, רוצחים את בני הזוג (האישה, פורטונה, נשאה ברחמה ילד) ואת בנם בן הארבע. בתם בת החמש ניצלת בנס, והתינוק בן השנה וחצי מוחבא בידי אימו במעשה אחרון של חמלה.

לאחר מכן ממשיכים המחבלים ברגל, פוגשים בעובר אורח ושואלים אותו כיצד מגיעים לבית הספר. משנענים ומתרצים, הם יורים בפועל הניקיון יעקב קדוש.

 

An Arab terrorist group attacked a school at Maalot killing several children and wounded thenth of them. IDF attacked the group killing the terrorists.Photo shows the classroom after the incident 1974/05/16 Copyright © IPPA 09240-001-31 Photo by IPPA Staff

 

04:00 לפנות בוקר | בה"ס 'נתיב מאיר'

"כל אחד מהמחבלים חגר חגורה ובה רימונים ומטעני נפץ. אחד מהם אמר לנו שיהודים הרגו את משפחתו, לכן הוא רוצה להתנקם ביהודים"

המחבלים מגיעים לבית הספר במחשבה שיארבו לתלמידים שיגיעו בבוקר, אך להפתעתם במבנה בית הספר לנים 102 תלמידים מצפת שנמצאים בטיול השנתי. המחבלים מתקרבים לביה"ס ושמים לב לשומר החמוש שישן בתוך אחת המכוניות בחוץ, לפי הנוהל. הם מעירים אותו, ומכריחים אותו באיומים לפתוח את דלתות בית הספר. המחבלים מעירים את המורים, התלמידים והתלמידות. צוות המורים נמלט מן הבניין ומשאיר את הילדים לחסדי המחבלים. הם מרכזים את כולם במסדרון שבקומה הראשונה בבית הספר.

במקביל, משחררים המחבלים ילד המוסר את דרישותיהם לכוחות הביטחון: שחרור 20 מחבריהם הכלואים בישראל. האולטימטום יפקע בשעה 18:00 באותו ערב.

 

An Arab terrorist group attacked a school at Maalot killing several children and wounded thenth of them. IDF attacked the group killing the terrorists. Photo shows: IDF carrying wounded children 1974/05/15 Copyright © IPPA 09239-010-42 Photo by IPPA Staff

 

05:30 בבוקר | חצר הכניסה לביה"ס

אחת החובשות שהייתה לבת ערובה משוחררת בידי המחבלים אל כוחות הביטחון, לטובת העברת דרישות נוספות ובהן הדרישה למעורבות שגרירי צרפת ורומניה בישראל בעסקת שחרור האסירים.

 

An Arab terrorist group attacked a school at Maalot killing several children and wounded thenth of them. IDF attacked the group killing the terrorists. Photo shows: IDF cotra attacking the Arab Terrorist group who sized the school at Maalot 1974/05/15 Copyright © IPPA 09239-006-38 Photo by IPPA Staff

 

07:00 בבוקר | הרחובות הסובבים את בית הספר

שר הביטחון משה דיין מגיע למעלות בליווי סיירת מטכ"ל, ומנחה להתיש את המחבלים במשא ומתן ולא להיכנע לדרישותיהם. בתגובה למהלכיו של דיין, המחבלים מתחילים לירות באוויר ובתוך חדרים ריקים בבית הספר, כשהם מעמידים תלמידים לראווה בחלונות כדי לייצר לחץ להיכנע לדרישותיהם.

 

An Arab terrorist group attacked a school at Maalot killing several children and wounded thenth of them. IDF attacked the group killing the terrorists. Photo shows: IDF carrying wounded children 1974/05/15 Copyright © IPPA 09239-010-05 Photo by IPPA Staff

 

11:45 בבוקר | הכנסת, ירושלים

"במעלות רועדת האדמה מפני שהאסון קרע את מגופות הביטחון"

ראש הממשלה גולדה מאיר מחליטה: אנו נקבל את דרישות המחבלים.

 

An Arab terrorist group attacked a school at Maalot killing several children and wounded thenth of them. IDF attacked the group killing the terrorists. Photo shows: IDF carrying wounded children 1974/05/15 Copyright © IPPA 09239-010-08 Photo by IPPA Staff

 

14:00 בצוהריים | גלי צה"ל, אולפן החדשות

"קול ישראל מירושלים שלום רב, השעה שתיים והינה החדשות"

על פי הוראת ראש הממשלה ובעקבות דרישת המחבלים, מודיעה ישראל במהדורת החדשות בשעה 14:00 כי ישראל הסכימה לקבל את התניות המחבלים לביצוע עסקת שחרור האסירים.

 

An Arab terrorist group attacked a school at Maalot killing several children and wounded thenth of them. IDF attacked the group killing the terrorists. Photo shows: Soldier rescue the wounded children from the school 1974/05/15 Copyright © IPPA 09239-004-02 Photo by IPPA Staff

 

14:00 בצהריים | ביה"ס 'נתיב מאיר', מעלות

במקביל לתשדורות הרדיו בדבר ביצוע העסקה, צה"ל, בעזרת צלפים, מתחיל בכיתור הבניין ומתכונן לפריצה. סיירת מטכ"ל נערכים לביצוע פריצה לבית הספר בעצמם. ירי נורה על כוחותינו וחייל צה"ל נהרג בחילופי האש.

 

An Arab terrorist group attacked a school at Maalot killing several children and wounded thenth of them. IDF attacked the group killing the terrorists. Photo shows: Soldier rescue the wounded children from the school 1974/05/15 Copyright © IPPA 09239-004-14 Photo by IPPA Staff

 

16:15 | הכנסת, ירושלים

הממשלה מחליטה למנות את דיין וגור לניהול הפריצה, במקביל להמשך המשא ומתן.

 

Arab terrorist group attacked a school at Maalot killing several children and wounded thenth of them. IDF attacked the group killing the terrorists. Photo shows: IDF carrying wounded children 1974/05/15 Copyright © IPPA 09239-010-37 Photo by IPPA Staff

 

17:15-16:15 | ביה"ס 'נתיב מאיר', מעלות

"עליכם להזדרז! בשעה שש תקבלו 85 ילדים מתים!"

משא ומתן מתקיים במגפונים בין צה"ל ברחבת בית הספר למחבלים הצועקים את דרישותיהם מחלונות הכיתות. דיין מנסה למשוך זמן, המחבלים נעשים חסרי סבלנות.

 

An Arab terrorist group attacked a school at Maalot killing several children and wounded thenth of them. IDF attacked the group killing the terrorists. Photo shows: Soldier rescue the wounded children from the school 1974/05/15 Copyright © IPPA 09239-004-26 Photo by IPPA Staff

 

17:15 | ביה"ס 'נתיב מאיר', מעלות

"בשעה חמש הם נהיו עצבניים. אחד מהם, זה שלבש חולצה אדומה נראה לא מרוצה מהעניין ואמר לחבריו "אתם לקחתם אותי הנה בכוח. לא הייתי צריך לבוא איתכם. הסוף יהיה שיהרגו אותנו, יותר טוב שאנחנו נהרוג עכשיו את עצמנו!"

ניתן לצה"ל האישור לפעול ולפרוץ לבית הספר. האישור יורד בדרגים אל השטח אך לא עובר בצורה ברורה ומוסדרת לכל הכוח.

 

An Arab terrorist group attacked a school at Maalot killing several children and wounded thenth of them. IDF attacked the group killing the terrorists. Photo shows: Soldier rescue wounded children from the school 1974/05/15 Copyright © IPPA 09239-007-02 Photo by IPPA Staff

 

17:25 | תחילת הקרב בבית הספר

"השלב האחרון בדראמה החל בשעה 5:25 אחה"צ בדיוק… באותו רגע נשמעו שתי יריות בודדות ומיד אחריהן צרורות בזה אחר זה, וכמה התפוצצויות אדירות.

"זה מתחיל", אמר אחד המפקדים – והורה לנהגי האמבולנס הצבאיים להתניע את רכבם"

אש צלפים ראשונה נורת מרובה צה"ל לעבר כוח המחבלים. הכדור מחטיא את המחבל ורק פוצע אותו. הירייה מפתיעה את הלוחמים, ובתגובה הם מתחילים בפריצה לבית הספר ובהסתערות לתוך הבניין. כוחותינו משליכים רימון זרחן אל עבר המחבלים (למרות שלא ניתן אישור לכך), והעשן שנוצר חוסם את שדה הראייה ואת חדר המדרגות שהוביל לקומה הראשונה שבה הוחזקו בני הערובה. עקב הבלבול שהעשן יוצר בקרב הלוחמים הם ממשיכים ועולים קומה.

 

17:30 | הילדים נסים על נפשם מתוך בית הספר

"פתאום התחילו לפוצץ רימונים. אני הייתי עם עוד שלוש בנות בחוץ ורצתי אל המקלחת בקומה הראשונה. בפנים היה מחנק ועשן מהתפוצצות הרימונים. פתחנו את הברז ושברנו את החלון, שייכנס אוויר. חיכינו במקלחת עד שהחלטנו לקפוץ מהחלון הצר של המקלחת. לפתע – ראינו חיילים של צה"ל במסדרון"

המחבלים מנצלים את הטעות של לוחמי צה"ל ופותחים באש רובים ורימונים לתוך קהל התלמידים שהיו מרוכזים בחלל הכיתה. התלמידים קופצים החוצה דרך חלונות ביה"ס בניסיון להימלט בהמולה ולהצליח להגיע לכוחות הישראליים.

 

An Arab terrorist group attacked a school at Maalot killing several children and wounded thenth of them. IDF attacked the group killing the terrorists. Photo shows: Soldier rescue wounded children from the school 1974/05/15 Copyright © IPPA 09239-007-41 Photo by IPPA Staff

 

17:32 | הכוח מגיע לבני הערובה

"עוד בעיצומן של היריות החלו להגיע ראשוני הפצועים. הראשון – נער בן 17, כולו שותת דם. חלפו ארבע דקות ומובאת גופת נערה בת 16, שותתת דם מפגיעות רסיסי רימונים. פתאום התעוררה וקראה: "אני ניצלתי?" –והתעלפה בשנית"

לוחמי צה"ל עוקבים אחר קולות הירי ומגיעים לכיתה שבה מתבצע הטבח. לוחמי החוליה, בפיקודו של צביקה לבני, מנטרלים את שלושת המחבלים במקום. במקביל כוחות הצלה מתחילים לחלץ, למיין ולטפל בפצועים בשטח, תוך כדי המולת הקרב מסביב.

 

יום רביעי | 22 במאי 1974

"במעלות רועדת האדמה. אין חשים בדבר אפילו כשניצבים אצל בית הספר 'נתיב מאיר', שצוותי טייחים ובנאים משפצים את חדרי כיתותיו הפגועים, והעין נתקלת בכתמי-הדם היבשים שעדיין לא נמחו"

תוצאות הפיגוע היו קשות ביותר והכאיבו ללב האומה עד היום. נוסף על 21 התלמידים שנהרגו בהשתלטות על בניין בית הספר, נפצעו עוד 68 אזרחים ואנשי כוחות הביטחון.

למרות שבסופו של דבר ניצח צה"ל בקרב, עקב האובדן הכביר והאסון הכבד שנפל על קהילת מעלות נחשב מבצע החילוץ לאחד מכישלונות צה"ל הגדולים ביותר במלחמה כנגד הטרור. בעקבות המקרה הופקו לקחים חשובים לפעולות חילוץ עתידיות, והוקמו אגף הביטחון במשרד החינוך וישיבת ההסדר במעלות. העיירה השלווה מעלות מעולם לא התאוששה לגמרי מאותו בוקר שחור שנותר אחד הפיגועים הטראומטיים בתולדות המדינה גם 45 שנים אחרי, לצד הפיגוע בקריית שמונה (1974) והפיגוע בכביש החוף (1978).

 

כותרות העיתונים והראיונות המובאים בכתבה- מתוך ארכיון העיתונות Jpress

כל התמונות צולמו ב-15 במאי, 1974. צילום: צוות יפפ"א, מתוך ארכיון דן הדני. לתמונות נוספות מהאירוע

 

כתבות נוספות

"נלקחו להרג אחד-עשר כוכביא": זוכרים את י"א חללי אולימפיאדת מינכן בתמונות ובציטוטים

האמת על פיצוץ מלון "המלך דוד"

 

 

כתב הסתרים של נעמי פולני

עיון מדוקדק באוסף פולני שבספרייה הלאומית חושף היבט מפתיע בעשייתה של היוצרת הידועה.

נעמי פולני

'טווסים'. כוריאוגרפיה: נועה אשכול. הרביעיה הקאמרית על בימת תיאטרון 'האוהל': נעמי פולני, מירה'לה שרון, ג'ון הריז ונועה אשכול (1954-1956). צלם: ירון מירלין

מאת: איריס לנה והילה זקסנברג

אנו שמחים לברך את נעמי פולני לרגל זכייתה בפרס ישראל לאמנויות הבמה, ושמחים לבשר שהארכיון האישי שלה ישמר ויונגש במסגרת פרויקט "האוסף הלאומי הדיגיטלי: אדריכלות, מחול, עיצוב ותיאטרון'.

באוסף פולני חומר תיעודי של תחומי פעילותה המוכרים והידועים כחברה בלהקת הצ'יזבטרון, בהיותה בימאית ה'תרנגולים' ו'החמציצים', ומעבדת של עשרות שירים ופזמונים בזמר העברי. אולם, בין המסמכים והתצלומים חיכתה לנו הפתעה: פולני מוכרת לרבים בתור יוצרת בתחומי הבידור והמוזיקה, אך באוסף קיים תיעוד מרשים בהיקפו להיבט פחות מוכר לציבור הרחב, הקושר את עשייתה לחוג יוצרים רדיקליים בתחום המחול.

 

נועה אשכול (מימין) ונעמי פולני; הרביעיה הקאמרית (האנסמבל הראשון), בימת תיאטרון 'האוהל; 'סתיו' 'מתוך: 'ארבע העונות', 1956-1954 כוריאוגרפית: נועה אשכול; צלם: ט. בראונר. באדיבות ארכיון נועה אשכול לכתב תנועה, נסרק במסגרת הפרויקט
'סתיו' מתוך: 'ארבע העונות', נועה אשכול (מימין) ונעמי פולני; בימת תיאטרון 'האוהל' (1956-1954), כוריאוגרפיה: נועה אשכול; צלם: ט. בראונר. באדיבות ארכיון נועה אשכול לכתב תנועה

בשנות ה-50 למדה נעמי פולני אצל נועה אשכול, כוריאוגרפית, ממציאת כתב התנועה ויוצרת בעלת שם.

פולני הייתה רקדנית ברביעיה הקאמרית – האנסמבל הראשון של הקבוצה הקאמרית. באותן שנים ניסחו נועה אשכול ואברהם וכמן את עקרונות כתב התנועה שהתפרסמו בשנת 1958 כ'כתב תנועה אשכול-וכמן'.

 

כרטיס החבר של נעמי פולני באגודה לכתב תנועה בחתימת נועה אשכול (1968)
כרטיס החבר של נעמי פולני באגודה לכתב תנועה בחתימת נועה אשכול (1968)

שנותיה המעצבות בקבוצת המחול של נועה אשכול, שעסקה במחקר ויצירה של מערכת סמלים המאפשרת להגדיר את תנועת הגוף האנושי באמצעות סימנים מופשטים, היו לבסיס הגישה של פולני בניתוח טקסטים ובעיבוד מוזיקלי.

נעמי פולני
מסמך עבודה בכתב ידה של נעמי פולני. בראש העמוד: ציור החלוקה המרחבית של המעגל. (ללא תאריך). כתב התנועה אשכול-וכמן מתבסס על מערכת כדורית המחלקת את המרחב לשמונה כיוונים, כשלכל נקודה במרחב יש מיקום במערכת

השפעותיהם של עקרונות העבודה של אשכול נוכחות גם בשפה הבימתית של הלהקות הצבאיות הראשונות שאותן ביימה פולני – להקת פיקוד צפון, להקת גייסות השיריון ולהקת הנח"ל. הן באו לכדי מיצוי בהמשך עבודתה, בבימוי הייחודי ללהקת 'התרנגולים'.

 

נעמי פולני
מסמך עבודה בתקופת 'החמציצים' , בכתב יד של נעמי פולני. המסמך ערוך לפי עקרונות כתב התנועה, ומשתמש בהם באופן חופשי

הרעיונות, או כפי שפולני מנסחת – "המשטר של המחשבה", והחשיבות המרכזית שניתנה ל"פיתוח תנועה", הניואנסים המדויקים, השימוש בתיווי המערכת המרחבית והניקיון הצורני והתנועתי שמתחייב מהפרדת תנועה של איברים כפי שהם מיוצגים על פני הנייר, מהווים את התשתית לחלק מרכזי ביצירתה.

נעמי פולני
'טיול'
נעמי פולני
'טווסים'
נעמי פולני
'אטיוד'
נעמי פולני
'טווסים'
נעמי פולני
'אטיוד'

תצלומי הרביעיה הקאמרית על בימת תיאטרון 'האוהל' (1956-1954)
נעמי פולני, מירה'לה שרון, ג'ון הריז ונועה אשכול
כוריאוגרפיה: נועה אשכול. צלם: ירון מירלין

פולני נודעה בגישתה הפרפקציוניסטית ובמתודות עבודה השואפות למחויבות טוטאלית. אלו ככל הנראה נעוצים עמוק בשנים שבהן עבדה עם נועה אשכול, וניבטים מתוך התצלומים ועשרות המסמכים של חבורת אמנים ומדענים שתרמה להמצאת שפה משוכללת ומהפכנית. כך נעשו הסמנטיקה והמתודות של כתב התנועה מנגנוני עיבוד טקסטים מוכרים, כפי שעשתה פולני לעשרות שירים ופזמונים בזמר העברי.

 

חיים חפר ונעמי פולני בתקופת הצ'יזבטרון (1948-1950), צלם לא ידוע
חיים חפר ונעמי פולני בתקופת הצ'יזבטרון (1948-1950), צלם לא ידוע

אוסף פולני חושף לראשונה את המסמכים והתצלומים שבהם ניכר הקשר העמוק והמהותי בין כוריאוגרפית וממציאה דגולה, לבין תלמידה ורקדנית שאימצה את עקרונות העבודה וייצרה איתם דבר מה חדש; שפה אישית ומובהקת, שנעשתה נדבך בתרבות הישראלית.

האוסף שיפתח בקרוב לעיון הציבור הרחב, יאפשר לחקור את הזיכרון הקולקטיבי ויהיה חלון עכשווי אל העבר של כולנו, כמו שאומרים: we are who we archive.

 

איריס לנה, מנהלת אשכול מחול
הילה זקסנברג, מנהלת פרויקט 'האוסף הלאומי דיגיטלי: אדריכלות, מחול, עיצוב ותיאטרון'

 

למה צונזרה הגדת העצמאות של צה"ל?

"אלו 12 המכות שהביא צבאנו על צבא האויב"

הגדת העצמאות

בשנים הראשונות לעצמאות המדינה עדיין לא נתגבשו הטקסים והאירועים הממלכתיים ליום העצמאות. אפשר שהקשר הלא-פתור בין השכול של משפחת הנופלים לבין שמחת העצמאות (שהוכרזה ב-14 במאי 1948), נוסף על הניצחון במלחמה (שהסתיימה ב-20 ביולי 1949) הקשה על כך. הצל שהטילה מלחמת העצמאות ודאי שלא הקל.

שנה אחרי שנפתר מתח זה – בהצמדת יום הזיכרון לחללי צה"ל ליום העצמאות למדינה – התפנה צה"ל להשקת יוזמה חגיגית. מטרת היוזמה: לייחד את יום העצמאות משאר ימות השנה. האמצעי: קירוב החג הלאומי למתכונת מסורתית יותר. בשנת 1952 פרסם ענף ההסברה בצה"ל, בשיתוף מפקדת קצין תרבות ראשי, את הגדת העצמאות. ההגדה, שהוצאה לאור ביוזמת שר החינוך דאז בן ציון דינור, חוברה ועובדה בידי הסופר אהרן מגד.

סדר ההגדה נבנה במתכונת הגדה של פסח, כאשר תחילת ראשי הפרקים הבנויים על לשון ההגדה הודגשו והמשכם שונה: "עבדים היינו לגויים בכל הארצות […] צא ולמד מה בקשו הערבים לעשות לנו […] וישימו עלינו הבריטים המושלים בארץ נציבים ושוטרים […] ויהי בחצי הלילה ליל ה-29 לנובמבר […] כמה מעלות טובות לצבא עלינו" ועוד.

הטקסט והצילומים מבליטים את החלוציות: "ונראה את הארץ והנה היא חרבה … ונחל לחרשה ולזרעה ולעבדה, ונבנה לנו כפרים בגליל וביהודה, בעמק ובנגב, וערים בהר ולחוף ימים…". מודגש גם כוחו של הצבא ושל לוחמיו: "ויהי מן היום ההוא חצי אנשינו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברובים [על פי נחמיה ד' ט"ו], "ונעש לנו כלי מלחמה ונקם לנו זרוע משמר וזרוע מגן וזרוע מחץ, הם החי"ם החי"ש והפלמ"ח אשר ל"הגנה'"; "ברוך המקום ברוך הוא, ברוכים החלוצים הראשונים והאחרונים, ברוכים השומרים והמגנים, ברוכים השומרים והמגינים … שבזכות כלם באנו עד הלום"; "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח הכינו את האויב ויכלנו לו, כי אם על ידי צבא הגנה לישראל"… ועוד ועוד.

 

הגדת העצמאות
"וירדפו אנשינו אחר כנופיות האויב"

 

הגדת העצמאות
"עבדים היינו לגויים בכל הארצות"

 

הגדת העצמאות
"ברוכים החלוצים הראשונים והאחרונים"

 

1
"הנני מוכן ומזומן לספר עלילות מלחמת השחרור"

 

1

 

ההגדה נדפסה בעשרת אלפים עותקים ואף פורסמה בגיליון יום העצמאות בעיתון מעריב, ה' באייר תשי"ב, 30 באפריל 1952. בראש ההגדה טרח עורך העיתון להוסיף: "ענף ההשכלה התייצב אף הוא ביצירה ספרותית מלאת חן וחדוות פאטוס של אמת. זאת 'הגדת העצמאות' מיזוג נפלא של הישן והחדש […] ההגדה הזאת של הוד העבר וגאון ההווה נכתבה על ידי אהרן מגד לשמש רקע לסעודת החג של היום בצבא, והיא מועתקת בזה מתוך האמונה, שיתכן ובעתיד תיהפך להגדת החג לכל בית בישראל". אולם, הדורות הבאים מוזמנים להסיר דאגה מליבם. בספרייה הלאומית שמורים כמה עותקי הגדת עצמאות.

 

הגדת העצמאות

 

תוכנה של ההגדה, המבליט את העשייה האנושית ומסתיר את הגאולה האלוהית וכן חילון הטקסט של הגדת הפסח, עוררו את זעמם של חוגים דתיים רבים. הרבנים הראשיים לישראל דרשו לגנוז את ההגדה, ובהוראת ראש הממשלה נתקבלה ההחלטה לאסוף את כל ההגדות ולהשמידן "מתוך שיקולים שצורת החוברת וחלקים מתכנה עלולים לפגוע ברגשות חלק מחיילי צה"ל לא אישרה הסמכות המוסמכת במטה הכללי את פרסום החוברת ואסרה את הפצתה ביחידות הצבא" (‏‏מעריב, 7 במאי 1952).

 

מקראי חג

שלוש שנים לאחר מכן, בשנת תשט"ו, יצאה לאור החוברת "מקראי חג לסעודת יום העצמאות". החוברת נערכה בידי אברהם אבן שושן מטעם משרד החינוך והתרבות; פרקי הקריאה נכתבו ברובם בידי יצחק שלו, קטעים אחדים עובדו בידי אהרן מגד. בדומה לקודמתה, גם הגדה זו זכתה לביקורות רבות ולדרישה לגונזה. ההתנגדות להגדה והקריאה לגנוז אותה דווקא הגבירו את רכישת עותקיה (מעריב, ד' באייר תשט"ו, 26 באפריל 1955).

1
על ההבדלים בין ההגדה למקראה, מתוך עיתון מעריב בתאריך ה-3 במאי 1955

 

1
מקראי חג לסעודת יום העצמאות

 

1
העמוד הפותח את 'מקראי חג'

חשוב לציין שהגדת העצמאות מ-52' לא הייתה הגדת העצמאות הראשונה במדינה, כפי שחוברת "מקראי חג לסעודת יום העצמאות" אינה האחרונה. מאז יום עצמאותה הראשון של ישראל מתפרסמות בקיבוצים מקראות מיוחדות ליום העצמאות. וכך כותב עליהם אהרן ארנד: "שמות שונים למקראות אלה: הגדה, הגדת חג, מסכת, מגילה, מגילת חג, מקראי חג, ויש הבאים בלא שם. הכל הולך אל מקום אחד ולכן נקרא לכולן להלן: הגדה".

 

כתבות נוספות

הסקיצות הראשוניות וההצעות שלא הגיעו לקו הגמר: כך נבחר "סמל המדינה"

משואה לתקומה: ניצולי ברגן-בלזן חוגגים עצמאות

צפו: מגילת העצמאות המרהיבה של ארתור שיק

מכריזים עצמאות עם 150 לירות בכיס

"נותנים שמות ללוחמים": פרויקט מיוחד של הספרייה הלאומית ופייסבוק

פרויקט מיוחד של הספרייה הלאומית בשיתוף פייסבוק ישראל לרגל יום העצמאות ה-71 של מדינת ישראל: בואו לזהות ולתייג את יקיריכם, בני משפחתכם וחבריכם ששירתו בצה"ל, בתמונות היסטוריות ונדירות מאוסף התצלומים של הספרייה הלאומית

Photo shows: IDF soldiers with armour support acting on the Golan Hights with its new Israeli Merkava tanks

בין האוצרות הרבים ששמורים בספרייה הלאומית של ישראל נמצאים גם אלפים רבים של תצלומים המתעדים את חיילי וחיילות צה"ל לאורך שנות עצמאותה של המדינה. במסגרת פרויקט הדיגיטציה העצום שמתבצע בספרייה בשנים האחרונות, התצלומים הישנים חוזרים לחיים והנגטיבים המצהיבים הופכים לתצלומים ברזולוציה גבוהה ואיכותית.

אלא שבמקרים רבים אין לספרייה מידע מיהם החיילים המצולמים בתמונה – וכאן הציבור הישראלי נכנס לתמונה.

במסגרת הפרויקט המשותף של הספרייה הלאומית עם פייסבוק ישראל, שהחל בקיץ האחרון במטרה להנגיש את אוצרות התרבות של ישראל לקהל הרחב, יועלו היום (ג') לרשת אלבומי תמונות של חיילים וחיילות צה"ל מכל מלחמות ישראל. אנחנו מזמינים את הקהל הישראלי לזהות ולתייג את יקיריו, בני משפחתו וחבריו ששירתו במלחמות ישראל, וכך יונצחו שמותיהם בדפי ההיסטוריה של ישראל, ויישמרו למען הדורות הבאים לצד אוצרות התרבות והמורשת של המדינה והעם, השמורים בספרייה הלאומית.

אוסף התצלומים של הספרייה הלאומית כולל יותר מ-2 מיליון וחצי תצלומים של ארץ ומדינת ישראל. מדובר באוסף הגדול ביותר בעולם של תמונות סטילס המתעדות את ישראל לאורך יותר מ-150 שנה. האוסף הייחודי הזה כולל בתוכו מספר אוספים שונים ומגוונים, אבל מתוכם בולט במיוחד אוסף ״דן הדני״ – ארכיון של למעלה ממיליון תצלומים המתעדים כמעט כל אירוע בחייה של המדינה. דן הדני וצוות צלמי העיתונות שלו תיעדו אירועים פוליטיים, אירועי תרבות וגם מלחמות ושכול לאורך עשרות שנים. הצלמים ליוו את לוחמי צה"ל בשחרור העיר העתיקה בששת הימים, בקרבות הבלימה בסיני וברמת הגולן ביום הכיפורים, במבצע שלום הגליל ובבוץ הלבנוני, בכל מקום שאליו חיילים נשלחו להילחם ולהגן על המדינה.

דן הדני תרם את האוסף לספרייה הלאומית, למקום שבו הוא יישמר בעבור הדורות הבאים, אולם צוות הספרייה נתקל בבעיה: המידע על התצלומים הוא מועט ביותר. ברבים מהמקרים הוא כולל רק את מקום הצילום ומועדו, "מלחמת שלום הגליל, 1982", לדוגמה. נוכח זאת, החליטה הספרייה לנסות להיעזר בקהל הרחב, ובעזרת פייסבוק ישראל להפיץ את התמונות לכמה שיותר בני אדם – כדי שיוכלו לעזור ולהוסיף את המידע החשוב ביותר על התצלומים – מי מצולם בתמונה ומה הסיפור מאחוריה.

"אנו שמחים לשתף את הציבור הישראלי במשימה החשובה של שימור התרבות והמורשת של מדינת ישראל", אמר ראש אגף הדיגיטל בספרייה הלאומית, ירון דויטשר. "אנו בטוחים כי באמצעות שיתוף הפעולה עם פייסבוק, המאפשר לנו להוציא את אוצרות התרבות מארכיוני הספרייה ולהנגיש אותם לקהלים גדולים, ייאסף מידע רב. המידע הזה יאפשר לתלמידים, לחוקרים ולציבור הרחב לדעת יותר על מה שהתרחש כאן מאז קום המדינה".

לקראת יום העצמאות התמונות יעלו לעמוד הפייסבוק של הספרייה הלאומית והמידע שיתקבל מהציבור יישמר בקטלוג הספרייה הלאומית, לצד כלל אוצרות התרבות של המדינה והעם היהודי, על מנת שגם בני ובנות הדורות הבאים יוכלו לדעת ולהבין יותר על מה שאירע כאן ב-71 השנים החולפות. מדובר בפרויקט ארוך טווח, ובחודשים הקרובים נשתף עם הציבור עוד ועוד תמונות.

עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל: "היום, בעידן הדיגיטלי אנחנו רואים שינוי ביכולת לספר את סיפור הקמת המדינה באופן שמנגיש את ההיסטוריה ואת האנשים שהיו שם בדרך הכי מוחשית ועמוקה. עברה של מדינה הוא אחד הנכסים הגדולים שיש לה והוא מתווה את מי שהיא ואת מי שתהיה. אוצר התמונות הללו מספר את סיפורה של המדינה לאורך כל שלביה ומחבר אותנו לאנשים שהיו שם ושבזכותם אנחנו כאן מציינים 71 למדינת ישראל. אני נרגשת מאוד ומקווה כי נוכל לחבר שמות לפנים בתמונות הכה נדירות הללו".

 

לאלבומים המלאים

מלחמת העצמאות

מובילי פרדות ההספקה למוצב ברקן על הגלבוע מלחמת העצמאות 1948, מתוך אוסף מראה עיניים, אוספי ביתמונה, אוסף קבוץ חפציבה.
מובילי פרדות ההספקה למוצב ברקן על הגלבוע מלחמת העצמאות 1948, מתוך אוסף מראה עיניים, אוספי ביתמונה, אוסף קבוץ חפציבה.

מבצע סיני

חיילים בחופשה לאחר מבצע קדש, 1956, מתוך אוסף אדי הירשביין, אוספי ביתמונה.
חיילים בחופשה לאחר מבצע קדש, 1956, מתוך אוסף אדי הירשביין, אוספי ביתמונה

מלחמת ששת הימים

חיילים בנגב, 1967, צילום: צוות יפפא, מתוך ארכיון דן הדני
חיילים בנגב, 1967, צילום: צוות יפפא, מתוך ארכיון דן הדני

מלחמת ההתשה

צה"ל בסיני, צילום: צוות יפפ"א, מתוך ארכיון דן הדני.
צה"ל בסיני, 1970, צילום: צוות יפפ"א, מתוך ארכיון דן הדני

מלחמת יום כיפור

חיילים באתנחתא בהופעה של דבורה חבקין, צילום: צוות יפפ"א, מתוך ארכיון דן הדני
חיילים באתנחתא בהופעה של דרורה חבקין, צילום: צוות יפפ"א, מתוך ארכיון דן הדני

מלחמת שלום הגליל

חיילים חוזרים מלבנון, 1982, צילום: צוות יפפא, מתוך ארכיון דן הדני.
חיילים חוזרים מלבנון, 1982, צילום: צוות יפפא, מתוך ארכיון דן הדני

צה"ל בשנות ה-70

חיל הנשים, 1970, צילום: צוות יפפא, מתוך ארכיון דן הדני
חיל הנשים, 1970, צילום: צוות יפפא, מתוך ארכיון דן הדני

צה"ל בשנות ה-90

חייל מתפלל בכותל המערבי, 1989, צילום: צוות יפפ"א, מתוך ארכיון דן הדני
חייל מתפלל בכותל המערבי, 1989, צילום: צוות יפפ"א, מתוך ארכיון דן הדני