כל הזכויות שמורות לספרייה הלאומית © 2017

מ"יום הרצל" ל"יום המדינה": כך נולד "יום העצמאות"

כיום העניין נראה פשוט להפליא. ב-ה' באייר תש"ח הכריז ראש הממשלה דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל, ומאז תאריך זה זכה להיות יום העצמאות הרשמי של מדינת ישראל. בישראל כמו בישראל, הדברים התנהלו קצת אחרת, ועד שיום העצמאות התקבע בתאריך המוכר לנו הוא עבר כמה וכמה גלגולים.

ד"ר חזי עמיאור | 27.04.17 | 3 דק' |
Share

כ' בתמוז: יום הרצל

"אם תרצו אין זו אגדה": דמותו וחזונו של אבי הציונות היו כה משמעותיים בהיסטוריה של עמנו ומדינתנו, שמאז פטירתו של בנימין זאב הרצל (ב-1904) מצוין בארץ ישראל וברחבי העולם היהודי "יום הרצל" בתאריך פטירתו, כ' בתמוז.

 

לחצו על התמונה לפריט בקטלוג הספרייה

 

יום זה שימש כנקודת השיא של פעילות החינוך הציוני וגיוס דעת הקהל למען הציונות. תכני היום הוקדשו כמובן בראש ובראשונה לחזון המדינה היהודית ולפעולה למענו, לגיוס כספים לקרן הקיימת וכדומה. ככל שקרם החזון עור וגידים החל להשתרש כינוי חדש ליום זה, עד שלבסוף תפס השם "יום המדינה" את מקומו של "יום הרצל".

 

לחצו על התמונה לידיעה באתר Jpress

 

יום צבא ההגנה לישראל

חזונו של הרצל התממש בה' באייר תש"ח עם הקמתה של מדינת ישראל. כמתבקש מאירוע בסדר גודל שכזה – מובן כי זכה מיד לכינוי "יום המדינה". חודשיים וחצי אחר כך, בכ' בתמוז, חל יום פטירתו של הרצל, מה שהעלה את השאלה: מה ייעשה ב"יום המדינה" הקודם, המסורתי, של כ' בתמוז?

הפתרון הגיע מהר מהצפוי. בתקופה זו מלחמת העצמאות הגיעה לאחד משיאיה, לקראת סופם של "קרבות עשרת הימים" ולפני "ההפוגה השנייה" – ועל כן המעבר מ"יום הרצל" כ"יום המדינה" להכרזה על כ' בתמוז כ"יום הצבא" היה פשוט.

 

לחצו על התמונה לפריט בקטלוג הספרייה

 

הצבא, שההפרדה בינו לבין הממשלה הזמנית הייתה מטושטשת, הוא שעיצב את תכניו של היום והוציאם אל הפועל. בכל הארץ נערכו טקסים ועצרות חגיגיים, ובתל אביב נערך מצעד צבאי שבו הוצגו היחידות הלוחמות, ובכללן מטס ראווה של חיל האוויר. כך הופגן לראשונה לעין הציבור כוחו הצבאי של היישוב לאחר יציאתו מן המחתרת עם קום המדינה.

 

לחצו על התמונה לידיעה באתר Jpress

 

בירושלים הנצורה, שהייתה נתונה אז בעיצומה של הלחימה על שחרור העיר העתיקה, צוין יום הצבא בטקסים צנועים שכללו מצעד של חיילי הגדנ"ע ותפילות מיוחדות של הרבנים הראשיים ומפקדי העיר. נערכו גם טקסי גילוי מצבות קברותיהם הזמניים של חללי הקרבות ברחבי העיר.

 

יום הזיכרון ויום העצמאות

בשנת תש"ט נחוג יום העצמאות הראשון במדינת ישראל על פי החלטת כנסת ישראל הראשונה. אף שמלחמת העצמאות טרם הסתיימה סופית, נחוג היום שוב במצעד צבאי בתל אביב, בטקסים ותפילות, וכך נקבע אופיו הראשוני. בתל אביב צוינה שנה לשחרור דרום העיר וכיבוש יפו, ובירושלים נחגגה הסרת המצור והרחבת גבולות העיר החדשה. בעיצוב הטקסים והחגיגות ניתן מקום ייחודי לרבנות הראשית לישראל, שערכה תפילות המוניות חגיגיות וקבעה סדרי תפילה מיוחדים. מוסדות לאומיים כמו הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד יזמו מפעלי גיוס כספים להרחבת ההתיישבות והעלייה. היום החגיגי צוין במפעלים נוספים, כדוגמת תערוכת בולים לאומית ראשונה במדינת ישראל.

 

לחצו על התמונה לפריט בקטלוג הספרייה

 

בד' באייר, יום לפני יום העצמאות תש"ט, נערכה האזכרה השנתית הראשונה לחללי גוש עציון שנפלו בקרב האחרון ערב הקמת המדינה. אזכרה זו היא ששימשה כבסיס לקביעת ד' באייר כיום הזיכרון לחללי צה"ל.

 

לחצו על התמונה לפריט בקטלוג הספרייה

 

בכ' בתמוז תש"ט נחוג שוב "יום הצבא", הפעם עם מצעד צנוע (חודשיים קודם לכן נערך המצעד הגדול של יום העצמאות) ומסדרים חגיגיים. הטקס העיקרי בו היה חלוקת עיטורי הגבורה לגיבורי מלחמת העצמאות.

 

יום ההשבעה, יום ההתיישבות ויום קיבוץ גלויות

לאורך השנה הראשונה לקיום המדינה ציין צה"ל ימים נוספים שנחשבו לאירועים לאומיים, שעם השנים נעלמו מלוח השנה שלנו. עוד לפני "יום הצבא", נקבע מועד חגיגי להשבעת חיילי צה"ל. "יום ההשבעה" נערך בעיצומם של ימי ההתארגנות בהפוגה הראשונה במלחמה, בתאריך 28.6.1948. נוסח השבועה פורסם בעיתונות ומפקדי צה"ל וחייליו נשבעו אמונים למדינת ישראל. החברה הישראלית הצעירה שהייתה מגויסת ללחימה, הייתה כולה שותפה לאירוע זה. נוסח ההשבעה פורסם בחגיגיות בעיתונים, הרחובות קושטו ודגלי ישראל הונפו, נערכו עצרות ומסיבות, וחיילי צה"ל זכו בכניסה חופשית להצגות תיאטרון, מופעי בידור וסרטי קולנוע. נערכו ביקורים מיוחדים אצל פצועי הקרבות בבתי החולים, ונפקדו גם קברות החללים.

 

לחצו על התמונה לפריט בקטלוג הספרייה

 

בהמשך השנה רתם הצבא את כוחותיו הארגוניים לציון ערכים לאומיים במתכונת דומה. בחול המועד סוכות תש"ט (1948), חג האסיף, צוין "יום ההתיישבות", שבו הועלה על נס ערך ההתיישבות ותרומתו של צה"ל לו כחיל חלוץ להתיישבות בשטחים ששוחררו במלחמה. יחידות הצבא ביקרו באתרי ההתיישבות הציונית, עלו לקברות חלוצי ההתיישבות, וההתיישבות העובדת הציגה בפניהם תערוכות חקלאיות.

 

לחצו על התמונה לידיעה באתר Jpress

 

ביום האחרון של חנוכה תש"ט (1949) ערך הצבא גם "יום קיבוץ גלויות", שבמרכזו עמד ערך העלייה לארץ. ביום זה נערכו עצרות מיוחדות של ראשי המדינה לכבוד מתנדבי גח"ל (גיוס חוץ לארץ) וחיילים עולים בודדים. החברה האזרחית וזרועות המדינה מצדן השתתפו גם הן בימים אלה שציין הצבא, וגם במהלכם נערכו מסיבות לחיילי צה"ל, וניתנה להם כניסה חופשית לאירועי תרבות.

 

לחצו על התמונה לפריט בקטלוג הספרייה

 

 

הצטרפו ל"מסע בזמן" – אוסף הכרזות שלנו:

ד"ר חזי עמיאור , אוצר אוסף ישראל בספרייה הלאומית

חזי הוא חוקר היסטוריה יהודית מודרנית, ומתמחה בהתיישבות הציונית ובימי העלייה השנייה והשלישית. בשנה הקרובה עתיד לצאת לאור ספרו על תולדות רעיון משק האיכרים המעורב בציונות.
לכתבות נוספות של ד"ר חזי עמיאור >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו