כל הזכויות שמורות לספרייה הלאומית © 2017

צבא ההגנה של ישראל גאה להציג: אלבום הניצחון

הר הבית בידינו ועיתון "במחנה" חוגג בגיליון מיוחד "למזכרת לכל החיילים שהשתתפו במערכה". בואו להריע.

חן מלול | 09.05.17 | 3 דק' |
Share
"האפוס של הנצחון" בשלוש תמונות

מהו "האפוס של הנצחון"?

שלוש תמונות בפתיחת הגיליון המיוחד של עיתון במחנה ב-12.6.1967 מספקות את התשובה לשאלה זו: המפציץ אליושין בוער על המסלול בשדה-התעופה בסיני ("אחד מהמטוסים בהם איים נאצר להפוך את תל-אביב לתל להבות"), טנקים ישראליים דוהרים בסיני ("מעלים בדרכים באש את כל העומד בדרכם") ושחרור הכותל ("חיילים מגודלים בכו, פרצו בצווחות צהלה, דממו רגעים ארוכים, התנשמו בכבדות, נגעו באבניו המחוספסות והחמימות באצבעות מלאות רגישות"). העם הקטן, בעל החיילים המגודלים אך הרגישים, מנצח את אויביו הרבים הצרים עליו בכוחות עצמו.

 

"שיחה עם הרמטכ"ל", בדומה לאלבומי הניצחון שיבואו לאחר-מכן, רבין ומשה דיין מככבים לאורך הגיליון, אך כמעט לא נמצא התייחסות לראש הממשלה לוי אשכול

 

מסר זה עולה גם מריאיון שקיימו קצין חינוך ראשי אל"מ מרדכי בראון ועורך במחנה יצחק לבני עם רמטכ"ל המערכה, יצחק רבין. הרמטכ"ל בירך את חיילות וחיילי צה"ל על הניצחון הגדול ביותר בתולדותיה הקצרים של מדינת ישראל. אולם גם לנוכח תוצאות המערכה שמר רב-אלוף רבין על האיפוק הטבעי שלו. הוא לא שכח להכיר בתנאים האובייקטיבים שהובילו אל אותו ניצחון מפואר: המוכנות של צה"ל מול היעדר המוכנות של האויב (בעיקר המצרי), העליונות האווירית שהושגה ביום הראשון עם חיסול חילות האוויר של צבאות ערב והעובדה שגאמל עבדל נאצר נגרר אל המלחמה בגלל הרטוריקה המתסיסה והפעולות חסרות האחריות שיזם.

 

יצחק רבין וישעיהו גביש נפגשים "בעיצומה של המערכה"

 

בריאיון הקצרצר חושף רבין תובנה חשובה על מלחמת ששת הימים, תובנה שהוצנעה עם השנים: הייתה זו מלחמה שאף צד לא רצה בה. הרמטכ"ל נמנע מלפרט אך היסטוריונים חשפו כבר לפני עשרות שנים את הטעויות שהובילו לפרוץ המלחמה: מפלגת הבעת', מפלגת השלטון בסוריה, איימה על ישראל כדי לזכות באהדת העם הסורי; נאצר נגרר לצעדים הולכים ומחריפים מחשש שיצטייר כהססן ופחדן; הממלכה ההאשמית של ירדן חששה מהמיעוט הפלסטיני שדרש מלחמה עם ישראל ומדינת ישראל הרגישה שהיא חייבת להגיב על ההתגרות בריבונותה (עם סגירת מצרי טיראן לשייט ישראלי). רבין גם הפריך את הטענה של נאצר בנאום ההתפטרות המבוים שלו לאחר המלחמה: "ולא יועילו כל הניסיונות שינסה הוא, ומנסות מדינות ערב האחרות לתלות את כשלונן בהשתתפות של גורם זר: פעולה זו בוצעה, כמובן, על-ידי צה"ל בלבד."

זו הפעם הראשונה (והאחרונה) שסוטה הגיליון מהנימה ה"אפוסית" שלו. מכאן ואילך משובץ הגיליון במשפטים נמרצים הנסמכים על פעלים חזקים ומרשימים. וכך מתואר מהלך המלחמה: שעות לפני פרוץ המלחמה שעון-ההיסטוריה החל "מונה את השעות הגורליות", לנוכח הפצרותיהם החוזרות והנשנות של אומות העולם מיאנה ישראל להגיב, אך אפילו באי תגובה זו היה אלמנט מרתיע: "ישראל – קרת-רוח, מוכנה ודרוכה – חיכתה". כשגברו התגרויות האויב – במילים ובמעשים – עברה ישראל לפעולה. "בזה-אחר-זה המפקדים נתנו את הפקודה", "השריונים בנגב נעו בתגובה לתנועת שריון האויב" ו"הטייסים נחפזו אל מטוסיהם". לקחו שישה ימים כדי להבין ש"יום ב', ה-5 ביוני 1967, הפך ליום של היסטוריה".

 

"מטוסינו יצאו לגיחות שוב ושוב, ללא-מנוחה, במשך ימים רצופים, שבו ושוב יצאו, יצרו נוסף לשיאי-תעוזה ויכולת, גם שיאי הספק וזריזות"

 

"תמרות עשן כבדות – ומבעד להן, הלך ונמשך הקרב"

 

"סיני. כוח שריון ישראלי מתקדם. קצין עוקב אחרי תנועות האוייב שלפניו"

 

ולא רק יחידות צה"ל היו מתואמות ביניהן. אחדות יוצאת דופן שררה בקרב עם ישראל לפני ובזמן המלחמה: אזרחים ואזרחיות סייעו לחפור חפירות הגנה, אברכים מירושלים התגייסו לעזרת שאר תושבי העיר הנצורים ואפילו יריבים ותיקים ומרים, דוגמת מנחם בגין ודוד בן גוריון, נצפו מתחבקים.

 

"גם אברכים הרבו להתנדב"

 

האחדות הזאת עמדה בסתירה גמורה לפירוד שחווה האויב: השבויים ממעטים לדבר ביניהם, מדוכדכים "ובפניהם הבעת-תבוסה". ניכר ש"הבדלי הלבוש ומושגי רמת-החיים בין הטוראים לבין הקצינים הם גדולים מאוד".

הניצחון, ביקשו עורכי במחנה להבהיר, לא היה צבאי בלבד, אלא גם מוסרי. למרות שמדובר בעיתון צבאי שיצא לאור "למזכרת לכל החיילים שהשתתפו במערכה", שימש גיליון "האפוס של הנצחון" מקור השראה לאלבומי הניצחון שהופקו על ידי הוצאות לאור פרטיות והפכו (כמעט ללא יוצא מן הכלל) לרבי-מכר בארץ ובעולם.

 

"הם יצאו וידיהם על ראשם. טור של שבויים מצריים פוסע אל מקום הריכוז. הבדלי הלבוש ומושגי רמת-החיים בין הטוראים לבין הקצינים הם גדולים מאוד"

 

וכמובן לא לשכוח ל"שמור גיליון זה למזכרת"

 

כתבות נוספות שיעניינו אתכם:

כל בדיחות אשכול

אייבי מחכה לנאצר: הטיסה שנועדה למנוע את המלחמה הבאה

"משחק הניצחון": הכירו את מונופול ששת הימים

איך מפה שנתלשה מעיתון עזרה להכריע את הקרב הקריטי בגולן במלחמת יום הכיפורים

אך אנו עוד נקום: סיפורה של שיירת נבי דניאל

ממטולה ועד אילת: מסע הפלאים של גיל הקטן עם אווזי-הבר

חן מלול , עורך וכותב תוכן, הספרייה הלאומית

הגעתם לספרייה ואתם מחפשים את חן מלול? אין בעיה, רואים את הר הספרים הזה שעומד כל רגע לקרוס? חן יושב מאחוריו. תחביבים: לקרוא על היסטוריה, לכתוב על היסטוריה ולדבר על היסטוריה.
לכתבות נוספות של חן מלול >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו