"וארץ זו שאני נמצא בה, חמה לי מאוד שאין לתאר"

הצצה אל התלונה היחידה שנמצאה בגניזת קהיר על החום הקופח

בימים חמים אלה, מעניין לבדוק מה מספרים לנו מכתבי הגניזה על היחס של יהודי האזור למזג האוויר. מסתבר שהחום ממש לא הטריד אותם. כמעט ולא מוצאים התייחסות שלהם לחום, לחמסינים, ללחות.

המכתב שלפנינו הוא דוגמה מתועדת יחידה, לעת עתה, לתלונה על החום. במקרה או שלא במקרה, משפחתו של הכותב גרה בסיציליה, ואולי גם הוא הגיע משם. הוא, או אביו, הגיעו למצרים כדי ללמוד עם הרמב"ם בפסטאט. אבל עברו שנים, וכעת מתלונן הכותב "והדה אלבלאד אלדי אנא מ[וגוד פיהא] (וארץ זו שאני נמצא בה) חאמיה עלי כתיר מא תצופת (חמה לי מאוד, שאין לתאר)". לכן מבקש הכותב "לשכון באקלים סיציליה (בסאכן אקלים סקליה)".

 

"והדה אלבלאד אלדי אנא מ[וגוד פיהא] חאמיה עלי כתיר מא תצופת"

 

אקלים, מילה יוונית שמשמעותה אזור, התגלגלה גם לשפה הערבית עם פיתוח מדע הגיאוגרפיה על-ידי הערבים בימי הביניים. באותה תקופה האמינו שהארץ מחולקת לשבע רצועות רוחב, 'אקלימים', אזורים, שלכל 'אקלים' יש מזג-אוויר המיוחד לו, ומכאן המילה 'אקלים' במובן שבו אנו משתמשים היום. מתוך ההקשר במכתב שלנו ייתכן שהכותב התכוון 'אקלים' גם במובן מזג אוויר.

 

המילה היוונית 'אקלים' בגניזת קהיר

 

כאמור, תלונות על חום אינן מתועדות חוץ מזו. לעומת זאת תלונות על קור, גשם, רוחות, חוסר ביגוד מתאים לחורף – אלה קיימות למכביר. נביא רק דוגמה אחת: אדם כותב בעברית נהדרת לבני משפחתו, ממש באותן שנים כמו המכתב הקודם, ומתייחס בהרחבה לחינוך הנדרש לבנו: יש ללמדו לקרוא 'מארבע הפאות', כלומר מכל ארבעת צדדי הספר (כמו ב'חדר'), יש להרגילו לברך ברכות וליטול ידיים, וכן מזהיר האבא את בני המשפחה לשמור על הבן הקטן "לבלתי הניח אותו להידדות בחצר, פן יקראנו אסון מן הסתיו ומקור הזמן, ופן תיפול עליו לבנה מן הקיר".

 

תלונות על קור שכיחות בהרבה בגניזה

 

בקיצור, קח סוודר כשאתה יוצא החוצה ואל תחזור מאוחר!

(המכתב של הסיציליאני הסובל מהחום נמצא בספרית אוניברסיטת קיימברידג' TS12.428 ופורסם ע"י יואל קרמר בספר 'משאת משה'. מכתב האב הדואג לבנו נמצא גם הוא בקיימברידג', TS13J20.3, ופורסם בידי מאן בספרו 'היהודים בא"י ובמצרים' כרך ב, עמ' 301)

כתבה זו הופיעה לראשונה בעמוד הפייסבוק של משה יגור, "גניזת קהיר – היסטוריה של היום-יום".

 

 

 

סיפורים נוספים מגניזת קהיר:

כך למדו ילדים יהודים לכתוב לפני אלף שנה

קבלה בחתימת הרמב"ם לטובת פדיון שבויים

האם נשים יהודיות ידעו לכתוב בעבר? גניזת קהיר עם התשובות

 

 

 

 

 

 

 

 

גניזת קהיר - היסטוריה של היום-יום

בלב קהיר העתיקה, הנקראת פוסטאט, עומד עד היום בית הכנסת 'בן עזרא', אשר נבנה לפני יותר מאלף שנים. בבית הכנסת ישנו חדר מיוחד, שלתוכו השליכו יהודי פוסטאט חיבורים וניירות שבלו מרוב שימוש - ספרות קודש לסוגיה, אך גם כתובות נישואים, גיטי גירושין, מסמכים מבית הדין, רשימות פרטיות, מכתבים אישיים, וחיבורים מכל נושא וסוג, ובמגוון שפות. דף זה מוקדש לאותם אנשים ולחייהם - עם מי התחתנו ובאיזה גיל, עם מי הסתכסכו, מה בישלו לשבת, במה עבדו, איפה גרו, באיזה בית כנסת התפללו ולאיזה בית כנסת נשבעו לא להיכנס לעולם...
לכתבות נוספות של גניזת קהיר - היסטוריה של היום-יום >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו