כל הזכויות שמורות לספרייה הלאומית © 2017

הבה נגילה – איך שיר נולד?

סיפור האקסטזה שהולידה את השיר היהודי המוכר ביותר בעולם

חן מלול | 22.10.17 | 8 דק' |
Share
כניסת הגנרל אלנבי לירושלים, והשיר הכה מוכר שמאורע זה הוליד

הימים הם ימי מלחמת העולם הראשונה והיישוב היהודי הקטן בארץ ישראל חווה שורה של אסונות שאפשר שלא יתאושש מהם: תושבי יפו ותל אביב מגורשים מבתיהם, הייצוא לאירופה המספק את הגב הכלכלי ליישוב החדש נפסק כליל, ואיום מרחף של שחזור הטבח הארמני (הפעם ליהודי הארץ) נראה יותר ויותר בגדר אפשרות ממשית. סיבות רבות לגילה ולרינה לא היו בנמצא, אך כל זה עמד להשתנות.

כניסת הבריטים לארץ ישראל בסוף שנת 1917 הייתה ההתפתחות שהפיחה תקווה זהירה בליבם של רבים ביישוב העברי והעולם היהודי כולו.

היו שתירגמו תקווה זו למעשים נועזים: רשת ניל"י בהנהגת האחים אהרונסון וחברם שלום פיינברג פעלה בזמן ומתוך ארץ ישראל העות'מנית, אחרים בעולם היהודי באירופה וארה"ב התגייסו לצבא הבריטי. היו שבחרו לנצל את נטיותיהם הטבעיות לעידוד הכוחות הלוחמים, ומשעה שהמאבק הבריטי לכיבוש הארץ הסתיים – לחגיגת מצב העניינים החדש.

כזה היה החוקר הפורה, המלחין והמורה למוזיקה אברהם צבי אידלסון. אפשר שאידלסון נתקל לראשונה בשמו של הגנרל אלנבי רק עם ניצחונותיו במסע הכיבושים המזהיר שלו ברחבי ארץ ישראל. זה לא הפריע לו להיסחף בגלי ההתלהבות שהציפו את עירו ירושלים עם שתי הבשורות הגדולות של שנת 1917 – הצהרת בלפור בשניים בנובמבר וכניעתה של ירושלים בפני הבריטים בתשעה בדצמבר.

 

דיוקנו של אברהם צבי אידלסון, מתוך אוסף שבדרון בספרייה הלאומית

 

על נסיבות כתיבת השיר מספר המוזיקולוג אליהו הכהן: "כשהתחילו לחגוג בירושלים את יום הגאולה היו כל העיניים נשואות אל אידלסון, בתקווה שיוציא תחת ידו את השיר האולטימטיבי שייתן ביטוי למאורעות ולרחשי הציבור" (מצוטט מתוך: אליהו הכהן, 'עשר השנים הראשונות: משירי ירושלים  בראשית תקופת המנדט, תרע"ח-תרפ"ח', ירושלים בתקופת המנדט: העשייה והמורשת, תשס"ג, עמ' 481-480)

אברהם צבי אידלסון, היה מיסד ומכונן המחקר והתיעוד של המוזיקה היהודית.  אידלסון פרסם 10 כרכים של מנגינות שאסף ממסורות המוסיקה השונות תחת הכותרת: "אוצר נגינות ישראל" שאת חמשת הכרכים הראשונים הקדיש ליהודי המזרח ואת חמשת הכרכים הנוספים למוזיקה של יהודי אירופה.  הניגון המקורי מופיע בכרך ה 10 של ה"אוצר" ניגוני חסידים שפורסם רק ב 1932 אולם הכנתו נעשתה שנים קודם לכן. הניגון המקורי הוא קטע מס 155, אולם בשיר הפך אידלסון את חלקי המנגינה.

 

התווים המקוריים של הבה נגילה בכתב ידו של אידלסון

 

אידלסון היה גם חזן, מורה למוסיקה ומלחין. הוא היה ציוני נלהב ורצה ליצור את המוסיקה הישראלית על בסיס המוסיקה היהודית המסורתית. וכך, במודע או שלא במודע הוא הרכיב את המלים "הבה נגילה" "עורו אחים" על הניגון החסידי שליקט מפי חסידים.

בתור חוקר מוזיקה יהודית האמון על החייאת המקור היהודי בעידן ההתחדשות הציונית, בחר אידלסון במקום להמציא מנגינה חדשה לחלוטין, להרכיב מילים חדשות על מנגינה חסידית נושנה ששמע ככל הנראה בבית הכנסת הירושלמי 'תפארת ישראל' של חסידי סדיגורה  כבר בשנת 1915. אליהו הכהן מספק שתי גרסאות לדרך בה חוברו מילות השיר – אידלסון לבדו או בסיוע תלמידיו בבית הספר למל שבירושלים. כך או כך, המילים החדשות מרמזות לפסוק כד' בפרק קיח של ספר תהילים, 'זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו'.

 

הָבָה נָגִילָה, הָבָה נָגִילָה

הָבָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה.

הָבָה נְרַנְּנָה, הָבָה נְרַנְּנָה,

הָבָה נְרַנְּנָה, הָבָה נְרַנְּנָה,

הָבָה, הָבָה נְרַנְּנָה.

עוּרוּ אַחִים בְּלֵב שָׂמֵחַ.

 

 

כתבות נוספות:

אלבום נדיר: לוחם יחידת המקלענים הבריטית מתעד את כיבוש ארץ ישראל

"הלב נקרע לקרעים": שרה אהרנסון מבשרת על מות אבשלום

סיפורה של ניל"י דרך יומניו של האיש שנתן לה את שמה

איגרת החייל השבוז מהגדודים העבריים: שנה מהצהרת בלפור ועדיין לא הוקמה מדינה?

הטיוטה של הצהרת בלפור שדיברה על "הגזע היהודי"

האם הבריטים הם צאצאי עשרת השבטים האבודים?

שביל קליפות התפוזים: הרפתקאותיו של הנער נחום גוטמן תחת הדיכוי העות'מני

סיפורן של הנשים הירושלמיות שהצילו את אחיותיהן מהזנות

הטייסת הבווארית ה-304 מתעדת את ארץ ישראל של סוף מלחמת העולם הראשונה

***

חן מלול , עורך וכותב תוכן, הספרייה הלאומית

הגעתם לספרייה ואתם מחפשים את חן מלול? אין בעיה, רואים את הר הספרים הזה שעומד כל רגע לקרוס? חן יושב מאחוריו. תחביבים: לקרוא על היסטוריה, לכתוב על היסטוריה ולדבר על היסטוריה.
לכתבות נוספות של חן מלול >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו