תגלית: הבתים הגנוזים של "השפן הקטן"

האם ידעתם ש"השפן הקטן" הוא רק בית אחד משיר על פורים? ומדוע הלחן שלו זהה ל"אני פורים"?

אליהו הכהן | 17.03.19 |
Share
השפן הקטן
מתוך עטיפת התקליט "השפן הקטן: 30 שירי חיות לפעוטות", 1979

השיר "השפן הקטן" נמנה עם נכסי צאן ברזל בשירת הילדים העברית.

אין ילד שגדל בארץ ולא שמע, שר או הושר לו "השפן הקטן", שיר הילדים הנפוץ ביותר בארץ לאורך שנים, שלא נס ליחו עד ימינו. השיר המוכר והידוע הזה נותר במובן מסויים בלתי ידוע עד היום: איך נולד, מתי, ובידי מי?; כיצד הוצמד אליו הלחן ובידי מי?; ומהיכן צצה תוספת ההתעטשות הלה-לה-לה-לית שלו? בעניינים אלו, רב הנסתר על הנגלה.

 

 

כידוע, מדור שירי הילדים בזמר העברי משופע בשירים שהושרו בלי סוף מבלי שנודע שם מחברם ומלחינם. כך שרו ורקדו בכל פינה בארץ את "אני עומדת במעגל ומביטה סביבי", "פעם הייתי, פעם הייתי בתימן", "מאחורי ההר, אחת שתיים שלוש", "שימי ידך בידי", "אצא לי אל היער" כאילו היו אלה שירים נטולי מחברים.

הרי שירים אלה לא נשרו מבין דפי התנ"ך ולא הגיעו אלינו מן הגניזה או מן המורשת היהודית רבת הדורות. רובם נכתבו כאן, בלילות היפים, הצוננים והבהירים של כנען, בידי אנשים שלא ראו בהם יצירת פאר ולכן הצניעו את תרומתם, לא העטו על עצמם גלימת יוצר ולא ביקשו לעצמם זכויות. לא תמיד היו הם שחיברו את המילים. לעיתים תירגמו, לעיתים עיבדו, ובמקרים רבים פשוט שירבטו מילים, ללא תריסר טיוטות והגהות. מהם שנעלמו בינתיים, ומהם שנאלמו ולא מיהרו להזדהות, אולי מפני ששמחו להיווכח שעוד בימי חייהם זוכים השירים להיות מסווגים כשירי-עם, תחת שם התואר "עממי" המקנה להם חיי נצח.

תופעה זו אינה ייחודית לשירי הילדים. היא הקיפה את כל תחומי הזמר. כך קרה שאבא חושי, מי שהיה ראש העיר חיפה, הסתיר כל השנים את העובדה שהוא כתב את השיר על טרומפלדור "בגליל בתל חי". הוא גם לא מחה כשהשיר יוחס בטעות לזאב ז'בוטינסקי. רק לאחר הפצרות והצגת עדויות, הסכים להודות בכך.

גם מי שחיבר את השיר "חבריה, חבריה, מה נעשה בלי עבודה", ההורה הסוערת שאופן לידתה הוא סיפור בפני עצמו, התהלך בינינו מבלי שהתוודה על כך.

נראה שגורל דומה פקד גם את השיר "השפן הקטן". הוא הושר בגני הילדים בארץ שנים רבות לפני שראה את אור הדפוס, וכשנדפס – לא נשא תחתיו שם של מחבר. הוא כלל בית אחד בלבד:

 

השפן הקטן שכח לסגור הדלת
הצטנן המסכן וקיבל נזלת.
לה –לה-לה: אפצ'י… x4

 

זה היה עד כה השיר כולו.

דרך אגב: במשך עשרות שנים כונתה הארנבת שפן, ומקום הגידול של ארנבות בית נקרא שפנייה. ועל כן, למרות מילות השיר, הכוונה היא דווקא לארנב קטן ולא לשפן קטן.

לשאלת זהותו של המחבר, הועלו שתי סברות:

האחת על ידי ד"ר עדינה בראל, חוקרת ספרות ועיתונות ילדים, המייחסת את חיבור השיר לחוג חובבי שפנים בבית הספר החקלאי היהודי בלודמיר שבפלך ווהלין. היא הסתמכה על מכתב של תלמיד בית הספר שהתפרסם בעיתון הילדים "עולמי" בסוף שנת 1936, וזה לשונו:

 "ביום 28.11.1936 ערך החוג נשף השפנים. בתוכנית היו סיפורים ותיאורים מחיי השפנים, הרצאה ע"ד גזע השפנים, הטיפול בהם והמחלות הנפוצות ביניהם. החוג חיבר המנון לשפנים, שעורר צחוק ושמחה:

השפן הקטן              הצטנן המסכן

שכח לסגור הדלת     וחלה בנזלת.

הוחלט להכריז בבית הספר על שבוע השפנים".

השפן הקטן
הפרסום ב"עולמי", סוף שנת 1936. לחצו על התמונה לקטע המלא

 

מן המובאה הזאת קשה להבין אם ההמנון הוקרא או הושר, ואם הושר – באיזה לחן?

הסברה השנייה הועלתה מפי לוין קיפניס, ותיק סופרי הילדים בארץ. כשנשאל מי כתב את "השפן הקטן", לא ידע להשיב בבירור. "אפשר שזה בנימין כספי" – אמר – "אך אינני בטוח בזה". כך נקשר לראשונה שמו של בנימין כספי, מורה בבית הספר [גימנסיה] "אחד העם" בפתח תקווה, בחיבור השיר. כספי, מחנך אהוב, נעים הליכות ובעל חוש הומור, חיבר שירים לילדים. אחד המפורסמים שבהם הוא "שישו ושמחו בשמחת חג". הוא נפטר בשנת 1946, אך בימיו לא נדפס "השפן הקטן". עד כה גם לא נמצא כתב יד מקורי של השיר או עדות כתובה כלשהי התומכת בזיהויו כמחבר השיר, גם לא אצל בני משפחתו. על כן סברה זו טעונה עדיין אישוש.

לוין קיפניס עצמו עיבד מרוסית סיפור בשם "השפן הקטן" ופירסם אותו בשנת תר"ץ (1930) בכתב העת לגננות "גליונות". כעבור שנים אחדות הוא נוכח לדעת שנכתב שיר ילדים באותו שם, אם כי לא היה כל קשר בין הסיפור ובין השיר.

 

"השפן הקטן", סיפורו של לוין קיפניס
"השפן הקטן", סיפורו של לוין קיפניס

 

אולם לא רק הדמיון בשם העסיק את קיפניס. האם הייתה זו יד המקרה שהשיר הושר על פי המנגינה של "אני פורים", שאת מילותיו כתב לוין קיפניס והלחין נחום נרדי? שני יוצרים פוריים אלה שיתפו פעולה מאז ההצלחה הגדולה של ההורה "מי יבנה בית בתל אביב", שכתבו יחד למלאת 20 שנה לתל אביב. בין השאר חיברו השניים סדרה של שירי משחק לחגיגות פורים בתל אביב: הראשון שבהם היה "משחק פורים" ("ציל ציל צליל, מצנפת לי וגדיל"), ואחריו "אני פורים" ואחרון שבהם: "שיר המסכות" ("זקן ארוך לי עד ברכיים").

רעייתו של נרדי, הזמרת ברכה צפירה, הייתה הראשונה ששרה את "אני פורים" בחגיגות פורים תרצ"ד (1934). השיר התפשט עד מהרה בגני הילדים ומשם הגיע כמעט לכל בית בארץ.

 

נחום נרדי. צילום: יוסי רוט, אוסף דן הדני
נחום נרדי. צילום: יוסי רוט, אוסף דן הדני

 

זמן קצר לאחר מכן, כשביקר קיפניס בגן הדוגמאי ברחוב השחר בתל אביב, הופתע לשמוע שם שיר בשם "השפן הקטן" מושר במנגינה של שירו שלו. לפי עדותו השיר לא רק הושר אלא גם הומחז, כנראה פרי רעיונה של אחת הגננות, שהחליטה להוסיף לביצוע השיר את פעלול ההתעטשות, כדי להפעיל את הילדים ולעורר את צחוקם.

לא חלף זמן רב עד שכל ילד בארץ הכיר את "השפן הקטן", וזאת מבלי שהשיר שודר אפילו פעם אחת ברדיו או הוטבע על תקליט, או נדפס בשירון כלשהו.

אך "השפן הקטן", השיר הקצרצר המוכר לנו כל כך, אינו אלא בית אחד מתוך שיר רב בתים שככל הידוע לי לא פורסם עד כה. אילו עסק השיר כולו בשפנים – הייתה גרסתה של ד"ר עדינה בראל זוכה למשנה תוקף. מן הנוסח המלא של השיר עולה כי זהו שיר ילדים על חיות, וכל בית בו מוקדש לחיה אחרת – לאו דווקא חיות מחמד שמגדלים בפינת חי בבית ספר, אלא גם חיות בר כמו דוב וקוף.

על דף נייר, מודפס במכונת כתיבה ישנה, ללא תאריך וללא חתימה, נשלח השיר המלא לפני כשבעים שנה אל המלחין עמנואל עמירן (אז פוגצ'וב) לשם הלחנה. עמירן הניח את השיר במעטפה, אולי כדי להלחינו במועד מאוחר יותר.

 

"השפן הקטן", הגרסה המלאה
"השפן הקטן", הגרסה המלאה. אוסף אליהו הכהן

 

בינתיים, כאמור, הולבשו מילות השיר על הלחן של "אני פורים" ונראה שעמירן לא ראה טעם להלחין לו מנגינה נוספת. לצד שיר זה, באותה מעטפה, נמצא גם כתב יד מקורי של השיר "אנחנו שרים לך מולדת ואמא", ששלח אליו המשורר יעקב אורלנד והוא זכה לגורל דומה: עמירן השתהה בהלחנתו, ובעודו מתמהמה, קם דוד זהבי והלחין את השיר. שוחחתי לא פעם עם עמירן. חבל שמעולם לא הזכיר בפניי את "השפן הקטן". חבל עוד יותר שהמעטפה שהכילה את שני השירים נמצאה רק אחרי מותו.

עמירן היה אז מלחין צעיר ומבוקש, הסתובב בגנים ובבתי ספר והרבה להלחין מנגינות, בין השאר לחגיגות הביכורים ("עורו אחים ונעלה הר ציון"), לשמחת בית השואבה ("ושאבתם מים בששון"), ולעדלאידע ("מה טובו אוהליך יעקב"). על שולחנו נערמו אז תמלילים רבים. אין תימה אפוא שהשתהה בהלחנת השיר. למרבה המזל, הוא שמר לא רק את השירים שהלחין, אלא גם את אלה ששקל להלחין.

כך קרה שבאמצע שנות השלושים, בדרך כלשהי שלא התבררה עדיין, הגיע "השפן הקטן", עלום שם מחברו, לידי גננת שגם זהותה אינה ידועה. אני מניח שהיה זה הנוסח המלא של השיר, אך כלל ידוע הוא שאין מעמיסים על ילדים שירים מרובי בתים. לפיכך נטלה ממנו הגננת, ככל הנראה, את הבית על השפן הקטן, והתאימה אותו ללחן של "אני פורים" לצורך המחזה בגן הילדים. תהליך דומה, אגב, עבר על השיר "בין הרים ובין סלעים" שהיה גם הוא שיר רב בתים – אך כל שנותר ממנו הוא בית אחד בלבד, עם סיומת לה-לה-לה-לית.

העדות שהכריעה את הכף כי כספי הוא האחראי לשיר, סופקה לי על ידי ידידה גולומב, ילידת פתח תקווה, שהייתה תלמידתו של בנימין כספי בשנת 1934. היא זכרה כי בפורים תרצ"ד, בהיותה תלמידת כיתה א' בבית הספר אחד העם בפתח תקווה, החליט המורה בנימין כספי לעודד את תלמידיו להתחפש לבעלי חיים ואף חיבר לכל ילד שיר על התחפושת שלו על פי הלחן של נחום נרדי לשירו של לוין קיפניס "אני פורים". בין הילדים המחופשים היו חבריה לכיתה: אמוץ זהבי, מי שהיה לימים חוקר טבע נודע, והציירת המנוחה רות צרפתי. כשהחלה גולומב לצטט מזיכרונה מילים מתוך השיר, הסתבר כי הן תואמות למילות שני בתי שיר מתוך הנוסח המלא שנמצא בעיזבונו של עמנואל עמירן. עדות מהימנה זו היא הוכחה חותכת להיותו של בנימין כספי מחבר השיר.

 

בנימין כספי
בנימין כספי

 

הנה אפוא פרסום ראשון של הנוסח המלא של "השפן הקטן", בעימודו המקורי הנותן ביטוי לחריזה הפנימית שלו ולקצבו הקליל:

הַשָּׁפָן
הַקָּטָן
שָׁכַח לִסְגֹּר הַדֶּלֶת
הִצְטַנֵּן
הַמִּסְכֵּן
וְקִבֵּל נַזֶּלֶת.

הַפַּרְפַּר
בַּגַּן עָבַר
עַל כָּל צִיץ פּוֹרֵחַ
כָּךְ כָּךְ כָּךְ
הוּא פָּרַח
וְהָיָה שָׂמֵחַ.

וְהַדֹּב
רָאָה כִּי טוֹב
הַדְּבַשׁ שֶׁבַּכַּוֶּרֶת
מְעַט לָקַח
לִקְרֹא הָלַךְ
גַּם לַדֻּבָּה הַגְּבֶרֶת.

בָּא אָבִיב
וּמִסָּבִיב
קוּהַ-קוּהַ-קוּהַ צְפַרְדֵּעַ
אֶל הַבֹּץ
כָּךְ לִקְפֹּץ
מִי מִכֶּם יוֹדֵעַ?

הַחֲסִידָה
הֶעֱמִידָה
אֶת הַצַּוָּאר כְּדֶגֶל
הִיא רָצָה
אֶל הַבִּצָּה
וְהִפְשִׁילָה רֶגֶל.

וְהַקּוֹף
הַךְ בַּתֹּף
וּבִמְצִלְתַּיִם
וְהַשְּׂלָו
הָרֵם רַגְלָיו
לָמַד אַחַת וּשְׁתַּיִם.

 

 

הסיפור התפרסם לראשונה ב"חדשות בן עזר", גיליון 200 וגיליון 620

 

כתבות נוספות

כיצד נולד השיר 'חמש שנים על מיכאל'

"שיר זה – ילדים לא יבינו אותו": הסיפור מאחורי "דני גיבור"

הכירו את אצבעוני – מפקד מדינת הגמדים

 




אליהו הכהן

חוקר זמר עברי, מרצה בנושא ומגיש תכניות ברדיו ובטלוויזיה בתחום. חתן פרס ישראל על מפעל חיים לשנת 2013 על תרומתו לתרבות העברית, בחקר השיר והפזמון.

לכתבות נוספות של אליהו הכהן >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו