כל הזכויות שמורות לספרייה הלאומית © 2017

עלייתו ונפילתו בדמשק של העיתון הציוני "המזרח/אלשרק"

הכירו את העיתון שייסד יוסף ריבלין אביו של נשיא המדינה שהתיימר לשמש גשר בין ערבים ליהודים בממלכה הסורית.

ירון הראל | 18.09.17 | 3 דק' |
Share
עמוד השער הדו-לשוני של הגיליון הראשון של המזרח/אלשרק

גולי ארץ ישראל שהגיעו לדמשק במהלך מלחמת העולם הראשונה, זרעו את זרעי הרעיון הציוני בקרב יהודי העיר. משעזבו גולים אלה, ובראשם דוד ילין, הם בקשו לשמר את הישגי החינוך העברי הציוני בקהילה הסמוכה ביותר לארץ ישראל, ופעלו להשפיע על ועד החינוך הארצישראלי להתייחס לקהילת דמשק כקהילה ארצישראלית לכל דבר. במסגרת זו נשלחו לעיר זו יהודה בורלא כדי לנהל את בית הספר לבנים, ויוסף יואל ריבלין (אביו של נשיא המדינה ראובן ריבלין) כדי לנהל בית הספר לבנות. אליהם התלווה צוות של גננות, מורים ומורות מארץ ישראל שנעזרו בצעירים וצעירות יהודים ילידי דמשק.

מימין לשמאל: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין, משה כרמון

 

בתקופה זו, בה היה לעיתונות תפקיד משמעותי וחשוב בביטוי דעת הקהל בסוריה ובעיצובה, באישורו של המלך החדש פיצל ובעידודו, התברר לשליחי המוסדות הציוניים בדמשק, כמו גם לצעירים וצעירות נוספים מבני הקהילה, כי על המוסדות הציונים לפעול גם בתחום ההסברה. על כן, הם התריעו על הצורך בהוצאת עיתון בעל השקפה ממתנת ומרגיעה, שיקרב ערבים ויהודים להבנת הרעיון הציוני. תוצאות פעילותם בתחום זה הביאו ליסודו של עיתון דו לשוני, עברי-ערבי, בשם המזרח/ الشرق, אשר שלושה גיליונות שלו נדפסו בדמשק ואחר כך חדל. חשיפתם של עותקים יחידים בעולם משלושת הגיליונות באתר עיתונות יהודית היסטורית מאפשרת לנו התבוננות מעמיקה יותר בפעילות הציונית בדמשק בתקופתו של המלך פיצל.

 

המלך פיצל הראשון, מלך סוריה עד הדחתו בשנת 1920. מקור תמונה: ויקיפדיה

 

מעגל ההסברה הראשון של העיתון היה דווקא הציבור הערבי בסוריה. הפנייה למעגל זה נוצרה לשם איזון השקפותיו על הפעילות הציונית בארץ ישראל, ולמניעת השלכת זעמו על הציונות לעבר יהודי דמשק. במסגרת מאמץ זה נוסחו התבטאויות שהראו כי מטרת העיתון היא "לשמש גשר בין הערבים והיהודים". מעגל ההסברה השני היה החברה היהודית בסוריה ולבנון בכלל ובדמשק בפרט. בעיני שליחי וועד הצירים לדמשק התבהרה אט אט החשיבות של האליטה היהודית האינטלקטואלית והכלכלית בעיר זו כאמצעי להגיע אל ראשי התנועה הלאומית הערבית ובכירי ממשלו של פיצל. יעדו של מעגל ההסברה השלישי היו ראשי המוסדות הציונים בארץ ישראל ובעולם בשל הצורך להסביר להם את קשיי העבודה הציונית בדמשק.

הגיליון הראשון של העיתון יצא ביום שני, 5 ביולי 1920, לפנות ערב. בהתאם לתכנון המקורי הוא היה דו לשוני. "המזרח" כלל שני עמודים בעברית ו"אלשרק" כלל שני עמודים בערבית. בשלב ראשון הייתה הכוונה להוציאו רק שלוש פעמים בשבוע.

 

עמוד השער הדו-לשוני של הגיליון הראשון של המזרח/אלשרק

 

מתכונת העיתון חיקתה את העיתונים העברים בא"י דוגמת "דואר היום". בצד ברכות ופרסומות ("מלון "ירושלים" – המלון העברי הראשון בדמשק"!) פורסם מאמר בקורת על הנהגת הקהילה וסדריה. יוסף יואל ריבלין פרסם מעל דפיי עיתון זה את הגרסה הראשונה של מאמרו על "הדפוס העברי הראשון בדמשק". פרסום עיתון "המזרח/אלשרק" עורר סערת רוחות בקונגרס הסורי. את ההתנגדות להופעת העיתון הובילו אישים מתוך החוגים הלאומניים והפלשתינים. העיתונות הערבית ברובה לא עברה בשתיקה על הוצאת "המזרח/אלשרק" ובדרך כלל הייתה מאוחדת בהתנגדותה לקיומו. בעיקר זעמו העיתונים על מתן האפשרות לפרסום עיתון שנתפס בעיניהם כבעל מטרות ציוניות, בעוד עיתונים ערביים פרו-פלשתינים קבלו צווי סגירה.

ב-9 ביולי 1920 יצא הגיליון השני של העיתון תחת לחץ ואיומים. חלקו העברי קוצץ לכדי עמוד אחד ובו ידיעות שגרתיות על הנעשה בבית המרפא ובבתי הספר של הקהילה. אולי כדי להוכיח את נאמנותו של העיתון לאינטרסים הסורים דווקא צורף לו דף שלם ובו קריאה ליהודי סוריה לתרום למלווה הלאומי הסורי ("אלקרדו אלווטני אלסורי"): "המלווה הלאומי הסורי הוא חיי האומה הסורית, טול חלק גם אתה הוי היהודי [אלאשראאילי] המקומי שהרי אין חיים אלא בעצמאות ואין עצמאות אלא בכסף".

 

הגיליון השני של המזרח/אלשרק

 

הגיליון השלישי והאחרון יצא ב-12 ביולי 1920, כולו – שני עמודים – בערבית. דמשק, שהייתה עסוקה בסכנת הפלישה הצרפתית ובאולטימטום של הצרפתים לפיצל, הפכה את הופעת "המזרח/אלשרק" ל"מאורע מדיני" ומצאה את הזמן לעסוק בלהט בוויכוח על המשך קיומו. לאחר הוצאת הגיליון השלישי קיבלה המערכת הוראה ישירה משר המלחמה, יוסף אלעט'מה, לחדול מהוצאת העיתון לזמן בלתי מוגבל.

כניסת הצרפתים לדמשק בשלהי יולי 1920 והדחת המלך פיצל הפיחה תקווה בקרב ציוני דמשק כי השלטון המערבי הנאור החדש יאפשר את חידוש הוצאתו של עיתון "המזרח/אלשרק". אולם תוחלת זו נכזבה. בשלהי ספטמבר 1920 אסר השלטון הצרפתי את הוצאתו המחודשת של העיתון. ההסבר שניתן לכך על ידי הפקיד הצרפתי הממונה על ענייני ההדפסה היה כי בדרגים גבוהים יותר נתקבלה החלטה כללית האוסרת הופעת עיתון חדש מכל סוג שהוא. אולם נראה כי החלטה זו יושמה רק בחלקה, שכן על פי עדות בני הזמן, החלו להופיע עיתונים ערבים חדשים. סיבה אחרת שניתנה לשם הסבר איסור הדפסת העיתון עוגנה בטענה כי היהודים מקבלים עיתונים כגון "דואר היום" ו"הארץ" מירושלים ועל כן אין צורך בעיתון נוסף. התוצאה הייתה, שהיהודים בדמשק נותרו ללא ביטאון משלהם, בעוד שלנוצרים ולמוסלמים היו עיתונים רבים. מצב זה גרם לתחושה שהלכה והתחזקה כי השלטון הצרפתי הוא אנטי יהודי.

***

כתבות נוספות:

לקרוא את אמיל חביבי הצעיר

"שם, בעיראק, יודע כל יהודי שהוא יושב על הר געש"

דיואן אַלְחַמְדִּי: כתב יד עתיק ובו גדולי משוררי יהדות תימן

***

ירון הראל

פרופ' ירון הראל, חבר סגל המחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר אילן, וסגן יושב ראש הנהלת החברה ההיסטורית הישראלית. תחומי מחקריו עוסקים בהיסטוריה הפוליטית, החברתית והתרבותית של היהודים במזרח התיכון בעת החדשה. פרופ' הראל פרסם עד היום שנים עשר ספרים ועשרות מאמרים בשפות שונות. תרומתו של פרופ' הראל למחקר זיכתה אותו בשורה של פרסים חשובים ובהם פרס בן צבי, פרס שז"ר, ופרס נשיא המדינה 2010.
לכתבות נוספות של ירון הראל >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו