כל הזכויות שמורות לספרייה הלאומית © 2017

תיעוד נדיר: חגיגות חג הגאולה בכפר חב"ד

בראש השנה לחסידות – חג הגאולה י"ט בכסלו, לפי חמישים שנה, יצאו חוקרי ארכיון הצליל הלאומי לתעד את החגיגות בכפר חב"ד. בין השתייה והאוכל בשולחנות הארוכים, הם הקליטו את הניגונים של חסידי חב"ד.

תמר זיגמן | 11.06.17 | 3 דק' |
Share
נשיא המדינה זלמן שז"ר היה מן המשתתפים הקבועים ב'התועדות' י"ט בכסלו בכפר חב"ד. כאן בתמונה מהחגיגות הוא יושב ולצדו אפרים קציר והחסיד ר' מנדל פוטרפס

"יט" כסלו… החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו,
היום הזה הוא ראש השנה לחסידות אשר הנחילנו אבותינו הקדושים…
והיא היא תורת הבעל שם טוב"
(ממכתב רבי שלום דוב בער שניאורסון, אדמו"ר החמישי בשושלת חסידי חב"ד)

 

לפני חמישים שנה, בתאריך י"ט בכסלו תשכ"ז, ה-1.12.1966, יצאו כמה מחוקרי ארכיון הצליל הלאומי (אז "הפונותיקה הלאומית") לכפר חב"ד לתעד, להקליט ולשמר את חגיגות 'חג הגאולה י"ט בכסלו'. התיעוד שנשתמר מן העת ההיא בדמות הקלטות שמע, תיק חוקר ואף תמונות סטילס בודדות כמו מחייה מחדש זמן ודמויות שהיו ואינם.

 

כך נולד "חג הגאולה"

יום י"ט בכסלו, המכונה בפי החסידים 'חג הגאולה' ו'ראש השנה לחסידות' הוא היום המציין את יציאתו לחופשי מן הכלא הרוסי בשנת תקנ"ט (1798) של רבי שניאור זלמן מלאדי (1812-1745) מייסד חסידות חב"ד.

בשיטתו, תורת חב"ד (חכמה, בינה, דעת), ביקש רבי שניאור זלמן להדגיש את צד העבודה השכלי, האינטלקטואלי, נוסף לעבודת הלב החסידית. כבר מימיה הראשונים של החסידות 'זכתה' התנועה להתנגדות (כשברקע צמיחת משיחויות השקר של שבתאי צבי ושל יעקב פרנק) מצד הממסד הרבני וקהילות יהודיות שונות שכונו "מתנגדים". בתקופת רבי שניאור זלמן רבתה ההתנגדות לחסידות ובסתיו תקנ"ט (1798) בעקבות הלשנה, נאסר רבי שניאור זלמן בידי שלטונות הצאר הרוסי.

במשך חמישים ושלושה ימים ישב רבי שניאור זלמן במאסר לאחריהם ביום י"ט בכסלו תקנ"ט (1798) שוחרר ממאסרו. סיפור מאסרו ושחרורו הפרטי של רבי שניאור זלמן ייצג למעשה השתקפות של דין החסידות כולה, האם תמשיך להתקיים, תתקבל ותתקבע, או חלילה תאבד.

 

'פדה בשלום נפשי'

נחזור אל 1966. ברקע קולות החוגגים, ההמולה והרעש הנלווה נשמע קולו של פרופ' ישראל אדלר, מייסד ארכיון הצליל, "זו הפעם הראשונה שהאוניברסיטה, הפונותיקה הלאומית שלנו מקליטה את חג הגאולה בכפר חב"ד".

אל המיקרופון ניגש חסיד צעיר, יצחק גנזבורג שמו. גנזבורג מספר מעט על עצמו ומעיד על עצמו שהוא עוסק "בהפצת המעיינות" ושהחידוש של יום זה הוא ש"צריך לדעת איך להסתכל על יהודי".

 

 

"האם יש ניגון שהוא מיוחד לחג הגאולה" שואל אדלר, וגנזבורג משיב "בהחלט, זהו הניגון שהחסידים חברו על המילים "פדה בשלום". על פי המסורת החסידית התבשר רבי שניאור זלמן על שחרורו בעודו קורא פסוקים ממזמור נ"ה בתהלים. כפי שכתב רבי שניאור זלמן במכתב "ברם כגון דא צריך להודיע, כי יום אשר עשה ה' לנו יום יט כסלו, יום ג' שהכפל בו כי טוב, יום הלולא רבא של רבנו הקדוש נשמתו עדן, וכשקריתי בספר תהלים בפסוק 'פדה בשלום נפשי' קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו יצאתי בשלום מד' שלום". פסוקים אלו זכו ללחן חסידי והפכו "ניגון פדה בשלום", ניגון נ"ה בספר הניגונים של חסידי חב"ד.

 

 

ההתוועדות נמשכת, חסיד נוסף ניגש אל המיקרופון. "אתה משתתף בחג גאולת הרב?" שואל אדלר, והחסיד משיב "זה כבר כמה שנים שאנחנו משתתפים, אנחנו עורכים חגיגות, שרים מעודדים ומשמחים את הקהל ברוב שמחה ופאר". "מה שם אדוני?" שואל אדלר והלה משיב "זלמן לוין". "אתה מכפר חב"ד?", "אני יליד רוסיה מעיר לנינגרד, לוחם בצבא הרוסי… הייתי גם בצבא הגנה לישראל.. והייתי גם במבצע סיני…". החסיד זלמן לוין נודע כ'בעל מנגן'. 'בעל מנגן" הוא חסיד המצטיין בחושים מוזיקליים חדים ומכיר היטב את הניגונים השונים.

 

ישראל אדלר מראיין במהלך התוועדות י"ט בכסלו

 

אדלר מבקש מר' זלמן לוין סיוע בהתמצאות המוזיקלית בערב זה "תגיד לי בבקשה, הניגונים השונים, אני מבין שיש להם שמות לניגונים השונים, אז אני מבקש ממך להגיד לי מדי פעם…". בין לבין נשמעים קולות השמחה "את הוודקה אתה רוצה לראות? אה, לא היא לא חשובה…. הוא רוצה לראות את המיקרופון… אה, את המיקרופון".

 

 

ונסיים במילותיו של בעל השמחה עצמו "מי שישמח בשמחתי (שמחת גאולת י"ט כסלו) אוציאנו מן המיצר אל המרחב".

 

תמר זיגמן

עובדת מחלקת המוזיקה וארכיון הצליל בספרייה הלאומית. תלמידת מחקר בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית.
לכתבות נוספות של תמר זיגמן >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו