הכירו את המן הרשע מפרנקפורט

בשנת 1616 ייסדו יהודי פרנקפורט חג פורים נוסף, לציון נפילתו של המן חדש, שניסה להכחיד את הקהילה היהודית

purim715

גלויה מסוף המאה התשע-עשרה ובה איור מאת הרמן יונקר של משפחה יהודית בגרמניה, החוגגת את פורים. התמונה באדיבות המרכז לחקר הפולקלור, האוניברסיטה העברית

אוסף הספרים של סבי היה מרשים. במקרה שלו היה קשה להקיש על אישיותו של אדם לפי הספרים שברשותו, כיוון שבעשורים המאוחרים של חייו עבד בירושלים ככורך ספרים, וכיוון שאהב מאוד את הספרים עצמם, את החומרים שמהם הם עשויים. מדפי הספרים שלו הכילו מיני ספרים שאנשים השאירו אצלו או כאלו שהוא מצא ותיקן. בהתחשב בכך, אין לי כל דרך לדעת בוודאות אם הסידור הישן שהוא העביר אליי הוא זה שאכן שימש אותו.

סידור 'שפת אמת' הוא סידור ידוע למדי בגרמניה. הוא ראה אור לראשונה בשנת 1799, ברדלהיים (Rödelheim), בבית הדפוס הנודע מיסודו של ר' וולף היידנהיים – ובעולם היהודי דובר הגרמנית שבים ומדפיסים אותו גם כיום. כמעט כל עמוד ועמוד בו מציין את המסורות המיוחדות הנהוגות בפרנקפורט. בפרנקפורט, נוהגים לומר כך וכך, בפרנקפורט נוהגים לשנות את הסדר, בפרנקפורט נוהגים להשמיט מילה זו.

במשך תקופה מסוימת השתמשתי בעותק שקיבלתי מסבי וניסיתי להתרגל אליו, ואז הבחנתי בהערה מעניינת. במסגרת רשימת המועדים לשמחה – חגים וימי מועד שבהם לא מקובל לומר את תפילת התחנון, מציינת ההערה, בפרנקפורט דמיין, גם פורים פרנקפורט [נחגג] ביום כ' באדר".

אני אוהב מאוד את פורים הרגיל, אבל מעולם לא שמעתי על 'פורים פרנקפורט'. החלטתי לחקור מעט את הנושא, וזה מה שגיליתי.

 

ספר מאוסף הספרייה הלאומית, שעוסק במנהגים היהודיים הנהוגים בפרנקפורט, שראה אור בשנת 1723. עמודים אלה מתארים את את מנהגי ה'פורים וינץ'
ספר מאוסף הספרייה הלאומית, שעוסק במנהגים היהודיים הנהוגים בפרנקפורט, וראה אור בשנת 1723. עמודים אלה מתארים את את מנהגי ה'פורים וינץ'

 

'פורים פרנקפורט', המכונה גם 'פורים וינץ', מציין נס מקומי שהתחולל ביום העשרים בחודש אדר, שישה ימים בלבד לפני חג פורים. וינצנץ פטמילך היה אופה ומחולל צרות מקומי בעיר שראה עצמו "המן חדש", ובשנת 1614 הוביל את הגילדות המקצועיות בעיר בהתקוממות נגד הקיסר החדש. בין שאר דרישותיהם להורדת מיסים דרשו המורדים גם לצמצם את מספר היהודים בעיר ולהוריד את שיעור הריבית שגבו יהודים בהלוואות כספים.

כשהקיסר התעלם מדרישותיהן של הגילדות בעיר או דחה אותן, הוביל וינצנץ המון בביזת הרובע היהודי בפרנקפורט, וזה תקף את השכונה, העלה אותה באש ובזז אותה, עד שהיהודים שבה אולצו לנוס על נפשם. שנתיים לאחר מכן, בפברואר 1616, הורה הקיסר מתיאס להוציא למוות בתלייה את וינצנץ פטמילך וחמישה מורדים אחרים, והיהודים הורשו לשוב בבטחה לעיר. סמיכות הזמנים באותה שנה בין ההוצאה להורג לבין חג הפורים, וגם הדי הסיפור הפורימי כולו ברקע, עודדו את הקהילה לציין את השיבה לעיר כגאולה-זוטא, לרבות חיבור שירים מיוחדים והעלאת סיפור המעשה על הכתב – ביידיש, באריכות ובסגנון פואטי – בטקסט שזכה לשם "מגילת וינץ".

 

לוח שנה מהמאה השמונה-עשרה שמציין את חג ה'פורים וינץ'. מארכיון הספרייה הלאומית
לוח שנה מהמאה ה-18 שמציין את חג ה'פורים וינץ'. מארכיון הספרייה הלאומית

 

פרנקפורט אינה היחידה. בקהילות יהודיות רבות בהיסטוריה צוינו אירועים מקומיים של כמעט-חורבן ושל גאולה פתאומית במאפיינים דומים לאלו של פורים. חוויה מרתקת נכונה לקורא בספרי ההיסטוריה, המגלה בהם אזכורים מעטים ל'פורים נרבונה' (Narbonne), 'פורים קהיר', 'פורים חברון', 'פורים של סרגוסה' (Saragossa) וארבעת מועדי הפורים של קהילת אנקונה (Ancona) שבאיטליה, אם נציין רק כמה דוגמאות.

הדי החגיגות הללו עדיין מורגשים גם בימינו. בחיבור ההלכתי שפרסם לאחרונה הרב אליעזר מלמד, "פניני הלכה", הוא מגן על החובה הדתית לחגוג את יום העצמאות נוכח קולות הטוענים שאחרי חורבן בית המקדש חל איסור לקבוע ימי מועד נוספים – והוא עושה זאת תוך ציון התקדים של 'פורים פרנקפורט'.

 

תקריב של לוח ההשנה מהמאה השמונה-עשרה, המציין את 'פורים וינץ'. לוח השנה מציין תענית בי"ט באדר, יום לפני החג, המצוין בכ' באדר. מארכיון הספרייה הלאומית
תקריב של לוח ההשנה מהמאה ה-18, המציין את 'פורים וינץ'. לוח השנה מציין תענית בי"ט באדר, יום לפני החג, המצוין בכ' באדר. מארכיון הספרייה הלאומית

 

כמי שמתגורר בברלין וממשיך שם בלימודיי הרבניים, הסיפורים הללו, על מועדי פורים מקומיים, מוסיפים רבדים של חיוּת ושל מורכבות למדינה שבה אני חי כיום, ומחברים אותי לספריות ולבתי כנסת בפרנקפורט ובירושלים. ככל הידוע לי, כיום אף אחד בפרנקפורט לא חוגג את 'פורים וינץ', ומאז שסבי ז"ל הלך לעולמו, אין לי את מי לשאול – מלבד את הסידור ששימש אותו מנעוריו. הסיפור היהודי הוא סיפור צבעוני ומורכב, וסיפורו מחדש של מעשה כמו זה של פורים – לרבות הרלוונטיות המתמשכת שלו – משמש לי כיום מקור השראה.

 

כתבות נוספות

תגלית: מגילת אסתר של הילד א. ב. יהושע

"השפן הקטן" והבתים הגנוזים

 




ילדי קפריסין חולמים על ישראל

גילופי אבן שיצרו ילדים יהודים במחנות המעצר בקפריסין מספרים על הכמיהה להגיע ארצה

קפריסין

האוסף מוצג בספרייה לקראת הכינוס השלישי של הפורום הבינלאומי של הספרייה הלאומית, שיעסוק בנושא 'הגירה – גבולות – זהות'. הפורום ייערך בירושלים בתאריכים 17–19 במרץ 2019.

כשגלי העלייה של פליטי המלחמה הלכו והתעצמו, נאלצו הבריטים למצוא פיתרון. מחנה עתלית היה מלא עד אפס מקום, ועל כן הוקמו בשנים 1946 ו-1949 מחנות מעצר בקפריסין, ובהם אוכלסו עשרות אלפי יהודים שחיכו להגיע סוף סוף לארץ ישראל. משאלה – שבסופו של דבר התגשמה.

גם הבריטים הבינו שלא יוכלו להתייחס לפליטים היהודים כאל שבויים או אסירים, והעניקו לעצורים סוג של אוטונומיה. בסיוע תרומות גדולות מארץ ישראל ומהעם היהודי כולו, ניסו המנהיגים היהודים במחנות לנסות וליצור שגרת חיים כלשהי. גם הם ידעו שהתעסוקה היא מצרך חובה בניסיון להעניק לפליטים את שגרת חיים זו.

 

קפריסין
אוניית מעפילים שיצר ילד במחנה

 

בתוך גדרות התייל התקיימו פעילויות תרבות, רווחה, חינוך ודת, תוך הניסיון ליצור לשוהים שגרה יום-יומית. הילדים – כמובן – היו בראש מעיניהם.

 

קפריסין
מפת ישראל חרוטה באבן. בצידה השני חרט את שמו היוצר חיים איצקוביץ' מכיתה ה'

 

ביטוי לפעילותם של הילדים, שגם מספרת לנו מה עבר בראשיהם, ניתן לראות באוסף יוצא דופן הנמצא בספרייה. אבנים לא היו חסרות במחנה, וכך הועסקו הילדים בעבודות גילוף במסגרות החינוכיות במחנה.

 

קפריסין
קסת דיו שעליו חרוטות המילים "קפריסין תשח" וראשי התיבות של היוצר ס.ל.

 

מה הם בחרו לגלף?

לא קשה לנחש. הילדים גילפו את האוניות שהיו אמורות להביא אותם ארצה – ויום אחד אף יעשו זאת. הם גילפו גם את מפת ארץ ישראל – כל מה שהזכיר להם כי מחנות המעצר שבהם הם כלואים אינם ביתם, אלא רק לתקופה זמנית.

 

קפריסין
גילוף אבן של תלמיד כיתה ה', דב פלדמן, שהוסיף גם את הכיתוב "יחי עם ישראל"

 

על הגילופים חרטו הילדים גם את שמם ואת כיתתם. אולי עוד נגלה את בעליהם פה, בארץ ישראל?

 

לכתבות נוספות

סיפור ביקורה המרגש של שושנה דמארי אצל הפליטים היהודים במחנות המעצר בקפריסין

משואה לתקומה: ניצולי ברגן-בלזן חוגגים עצמאות

הילד שניצל מהתופת לומד עברית בפעם הראשונה

 

בגין מגלה את מצרים

רגע לאחר חתימת הסכם השלום, ראש הממשלה מנחם בגין זכה לצפות מקרוב באוצרות ההיסטוריים של מדינת האויב לשעבר

מנחם בגין

ראש הממשלה מנחם בגין על רקע הפירמידה בגיזה. אפריל, 1979. צילום: משה מילנר, לע"מ

במהלך המשא והמתן עם מצרים באשר להסכם השלום, וגם בשנים שלאחר חתימת ההסכם, ביקר ראש הממשלה מנחם בגין כמה פעמים במצרים.

בלו"ז הצפוף, שכלל פגישות עם נשיא מצרים אנואר סאדאת, מצאו ראש הממשלה ופמלייתו זמן לבקר גם בסכר אסואן ובאתרים ההיסטוריים במצרים, ובהם מקדשי אבו סימבל וקברי הפרעונים בעמק המלכים.

אל הביקורים התלוו גם צלמי העיתונות, וגם הם נפעמו מארץ הפרעונים. "אי אפשר לתאר את ההתרגשות שאחזה בנו כאשר ראינו לפתע מהמטוס את הפירמידות", משחזר הצלם דן הדני, שאוסף צילומי העיתונות שלו שמור בספרייה הלאומית, ושהתלווה גם הוא לפמלייתו של בגין באחד הביקורים. "לחשוב על עם ישראל שהיו עבדים במצרים, ואז ממש לראות את המקומות שאולי אבות אבותינו בנו".

עד היום תלויה בביתו של דן הדני תעודה רשמית מאל-על על שזכה לקחת חלק בטיסה הראשונה של חברת התעופה הישראלית במצרים. "התייחסו אלינו כמו אל מלכים", מספר דן הדני, "זה היה כמו חלום".

הינה כמה מהתמונות שבהן זכה ראש הממשלה לראות את מצרים מעיניהם של תיירים, במקום מנקודת מבטו של האויב.

. Photo shows: 1977/12/26 Copyright © IPPA 80260-001-76 Photo by [010] Hadani Dan
מקדשי אבו סימבל. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית
PM Menahem Begin in Egypt to discuss the Peace Process between Egypt and Israel. Photo shows: Visiting Abu Simbel 1980/01/06 Copyright © IPPA 11597-005-06 Photo by [010] Hadani Dan
מקדשי אבו סימבל. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית
The 5th visit of PM Menahem Begin in Egypt to discuss the Peace Process between Egypt and Israel. Photo shows: On way to visit the Assuan Hidroelectric Power Station 1977/12/26 Copyright © IPPA 80260-001-85 Photo by [010] Hadani Dan
סכר אסואן. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית
PM Menahem Begin in Egypt to discuss the Peace Process between Egypt and Israel. Photo shows: Visiting Abu Simbel 1980/01/06 Copyright © IPPA 11597-012-07 Photo by [010] Hadani Dan
אבו סימבל. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית
PM Menahem Begin in Egypt to discuss the Peace Process between Egypt and Israel. Photo shows: Visiting Abu Simbel 1980/01/06 Copyright © IPPA 11597-005-07 Photo by [010] Hadani Dan
אבו סימבל. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית
PM Menahem Begin in Egypt to discuss the Peace Process between Egypt and Israel. Photo shows: Finding in the tomb of Abu Simbel 1980/01/06 Copyright © IPPA 11597-013-37 Photo by [010] Hadani Dan
אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית
. Photo shows: 1977/12/26 Copyright © IPPA 80260-001-66 Photo by [010] Hadani Dan
אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית
Visit to Egypt for the Peace talks. Photo shows: Flying home to Isrel over the famous Pyramids 1977/12/27 Copyright © IPPA 80260-001-26 Photo by [010] Hadani Dan
צילום מהמטוס בדרך חזרה לישראל. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית
Visit to Egypt for the Peace talks. Photo shows: Flying home to Israel over the famous Pyramids 1977/12/27 Copyright © IPPA 80260-001-28 Photo by [010] Hadani Dan
צילום מהמטוס בדרך חזרה לישראל. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית

ולסיום: כמה מהתמונות שצילם צלם לשכת העיתונות הממשלתית, משה מילנר, מביקור במצרים, ימים מספר לאחר חתימת הסכם השלום.

 

הפירמידה בגיזה
הפירמידה בגיזה

 

גיזה
גיזה

 

מוזיאון לעתיקות בקהיר
מוזיאון עתיקות בקהיר

כתבות נוספות

רגע לפני המשימה ממנה לא שבו: חיילי א"י מצלמים את מצרים

הצצה ליומנו של סייד, חייל מצרי במלחמת יום הכיפורים

מנחם בגין: האיש בעל אלף הפרצופים

"Once Upon a Try": תערוכה דיגיטלית חדשה של גוגל ושל הספרייה הלאומית

"היה היה פעם רעיון!" – גוגל והספרייה הלאומית בפרויקט חדש ואינטראקטיבי העוקב אחר ההמצאות והתגליות הגדולות בתולדות האנושות

Google Arts & Culture משיקה היום את Once Upon a Try, התערוכה הדיגיטלית הגדולה אי פעם בהיסטוריה, המוקדשת להמצאות ולתגליות. אוספים, סיפורים וידע נאספו יחד מלמעלה מ-110 מוסדות יוקרתיים, מ-23 מדינות, על מנת להאיר אלפי שנים של פריצות דרך ענקיות ולחשוף את המוחות הגדולים שמאחוריהן. הספרייה הלאומית היא המוסד הישראלי היחיד שמשתתף בפרויקט ייחודי זה.

במסגרת הפרויקט יעלו בו זמנית יותר מ-400 תערוכות אינטראקטיביות, המוקדשות להישגים הגדולים ביותר של האנושות בהתפתחות המדע והטכנולוגיה ולממציאים הגדולים ובעלי החזון שעיצבו למעשה את חיי התרבות, המדע והטכנולוגיה בעולם.

באמצעות מיזם "Once Upon a Try" ניתן לסייר באתרים שבהם התרחשו התגליות הגדולות בהיסטוריה: לרדת עמוק לתוך האדמה ולבקר במאיץ החלקיקים הגדול של CERN, לעלות גבוה לשמיים ולגלות את תחנת החלל הבינלאומית. להביט מקרוב במעל ל-200,000 פריטים המתועדים באיכות גבוהה, ובהם המפה הראשונה המוכרת עליה מצוירת יבשת אמריקה משנת 1500 ומכתביו של אלברט איינשטיין הנגישים לראשונה באינטרנט.

הספרייה הלאומית של ישראל מעניקה לפרויקט זה את "המירוץ לאדום" – תערוכה ייחודית המאפשרת לגלות את התפתחות תעשיית הצבע לאורך ההיסטוריה והשפעתה עליה. בהתבסס על חומרים מאוסף סידני אדלשטיין, המרוץ להמצאתו מחדש של הצבע האדום מוצג בסיפור המתפרס על תקופות ותרבויות שונות, כאשר במרכזו עומד חרק קטן ותמים. נוסף על תערוכה זו, העלתה הספרייה הלאומית שני סיפורים אינטראקטיביים נוספים המבוססים על אוספיה: כתביו התיאולוגיים של אייזק ניוטון ומפות עתיקות של ארץ הקודש וירושלים.

עוד במסגרת המיזם, ניתן להצטרף לטילדה סווינטון ומדעני החלקיקים של CERN ולחוות את לידתם של האבולוציה והיקום במסגרת מציאות רבודה (Augmented Reality) – זהו שימוש עדכני ופורץ דרך בטכנולוגיה זו. ולחובבי החלל, תוכלו לעיין ב-127,000 תמונות מארכיון NASA הנגישות כעת דרך כלי חדש מבית היוצר של Google, המאפשר לספר סיפורים בעזרת למידת מכונה.

מנהל הספרייה הלאומית אורן וינברג אמר על הפרויקט כי הנגשת אוצרות היסטוריים לקהל הרחב באמצעים הדיגיטליים החדשניים ביותר הם חלק בלתי נפרד מתהליך ההתחדשות של הספרייה הלאומית. "הספרייה גאה ושמחה להיות חלק מפרויקט חשוב זה, המביא את סיפור התפתחותה של האנושות כולה ולחשוף את אוצרותיה בפני קהלים רחבים בארץ ובעולם", לדברי וינברג.

גלו את Once Upon a Try כאן:

עמוד הספרייה הלאומית בפרויקט

קישור לפרויקט Google Arts & Culture

או באמצעות האפליקציה ב-iOS או אנדרואיד,

האשטאג: onceuponatry#

 

red
המירוץ לאדום

 

Map of Jerusalem
מפות עתיקות של ארץ הקודש וירושלים

 

Newton
כתביו התיאולוגיים של אייזק ניוטון