כל הזכויות שמורות לספרייה הלאומית © 2017

הימים הנוראים של חיילי מלחמת העולם הראשונה

הצצה לסידורים והיומנים השמורים בספרייה, המלמדים על הקשיים איתם התמודדו החיילים היהודיים בצבאות הלוחמים של מלחמת העולם הראשונה.

דניאל ליפסון | 24.09.17 | 9 דק' |
Share
יום כיפור בבריסל, שנת 1915

בימים הקרובים  בבתים רבים יכינו תפוחים, דבש ויתר סימני החג ויורידו את האבק ממחזורי התפילה לימים הנוראים, שהצטבר מאז שנה שעברה.

לפני מאה שנה בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, התכוננו יהודים רבים, חיילים בצבאות שונים לראש השנה ויום כיפור. חלק מהרבנים הצבאיים ארגנו מקומות תפילה ושלחו הודעות על כך ליחידות השונות בתקווה שבני דתם יקבלו אישור ממפקדיהם להגיע. ככל שהיה ניתן, נאסף אוכל לסעודות החג ונמצאו חדרי אוכל שיכלו להכיל את החיילים הרבים.

הרבנים דאגו גם לצרכיהם הרוחניים של החיילים. שופרות, טליתות ומחזורי תפילה ודרשות המתאימות לאווירה ולזמן. בין אוספי הספרייה הלאומית יש מספר פריטים מתקופה זו.

הרבנות הצבאית לא הדפיסה מחזורים באופן מסודר אך מחזורים אלו כללו את תמצית תפילות החגים והימים הנוראים, בתוך סידורי התפילה. בבריטניה הייתה רבנות צבאית מרוכזת ומאורגנת שנהנתה משירותי בתי הדפוס הרשמיים. בגרמניה, לעומת זאת, הרבנים נאלצו בדרך כלל לפעול בכוחות עצמם ומתוך תקציב (או תרומות) שקיבלו. כך אנו רואים מהדורות שונות של סידורים גרמניים ורק מהדורה סטנדרטית אחת בבריטניה.

הסידורים שהודפסו בכל הצבאות קצרים מאד בהשוואה לסידורים שאנו מכירים כיום והם כוללים רק את עיקרי התפילות של כל השנה. לימים הנוראים הם מקדישים מספר עמודים בודדים.

 

סדר תקיעת שופר מתוך סידור : Prayer book for Jewish sailors and soldiers, London 1914-1918

 

תפילת ונתנה תוקף מתוך סידור    Gebetbuch für israelitische Soldaten im Kriege, Vienna 1914

 

סידור קצר נוסף שהודפס לקראת ראש השנה תרע"ו, יצא לאור על ידי הקהילה היהודית בהמבורג "עבור חיילינו היהודים". הסידור פותח בתפילה מיוחדת שכתב רב הקהילה להצלחה בקרב ומברך את הלוחמים ש"מכל צרות שנה העברה תנצלו בבאה… ננצח אויבינו לתפארת מלכנו". בסידור זה אין תפילות לימים הנוראים, אך מכיוון שיצא עם פתיחת השנה החדשה – צורף לו לוח שנה לשנת תרע"ו.

 

 

Gebete während der Kriegszeit : für unsere jüdischen Soldaten, Hamburg 1915

 

היו יהודים שנאלצו לעבור את החגים במחנות שבויים. עדות מוזרה על כך מופיעה דווקא בתוך מחזור תפילה בכתב יד שתצלומים ממנו נמצאים בספרייה.

בשלושה מחזורי מנהג אפ"ם (אסטי, פוסאנו, מונקאלוו – במחוז פיימונטה שבצפון איטליה) לימים נוראים משנת 1673, 1704 ו-1729, נמצאו טקסטים שאותם כתבו שבויים יהודיים בשנת 1916. הכותבים מספרים כי הם שבויי מלחמה מגליציה ובוקובינה שנשלחו למחנה בפאסנו שבאיטליה. בתוך הטקסטים, מציינים השבויים רשימה ארוכה של בעלי התפילה בימים הנוראים ומקום מוצאם.

 

 

שאלות רבות עולות מפריטים אלו, שאלות עליהן אין לנו תשובה: מי היו אותם שבויי מלחמה יהודים? חיילים בצבא האוסטרו-הונגרי או אזרחים פשוטים? מאיפה קיבלו מחזורים יקרים בכתב יד? האם לא הצליחו למצוא ספרים מודפסים? כיצד עלה בדעתם לכתוב (ולהזיק) בתוך אותם כתבי יד שלא היו שייכים להם? מה פשר הזכרת האירוע ורשימת המתפללים? מדוע חשוב כל כך לציין אירוע חד פעמי בתוך מחזור התפילה? הסיפור הזה בהחלט דורש מחקר מעמיק יותר.

שנה לאחר המלחמה, אנו מוצאים שבויים יהודים נוספים שהעבירו את הימים הנוראים – הפעם בכלא אנגלי במצרים. היו אלה שמואל גולדשטיין מירושלים וחברו אהרון היבלר מצפת. מחזור תפילה הנמצא באוסף הספרים הנדירים שלנו, נשלח לגולדשטיין מרבו הרב ברוך ראובן שלמה יונגרייז מייסד העדה החרדית בירושלים. בדומה לשבויים בפאסנו, השתמשו שני החברים בעמוד השער ובעמודו הפנימי של המחזור כדי לתעד את שהותם במקום. שניהם כתבו בנפרד מספר מילים ואיחלו לעצמם שחרור מהיר מהכלא. וכך כתבו:

"המחזור שנשלח מאת מורי ורבי הרה"ג ר' ברוך ראובן שלמה יונגרייז הגיע הנה בשבי ביום שלשי כח אלול תרע"ט ולמזכרת נצח אשים את שמי ושם חברי עליו ויה"ר שנכתב ונחתם בספר חיים של צדיקים ונזכה לחוג את שמחת בית השואבה בארץ-ישראל. שמואל זיינוויל בר אלכסנדר גולדשטיין מעיר ירושלים וחברי אהרן בר' צבי היבלר.

למען תזכרו את יום צאתכם מארץ-מצרים, לא רק אבותינו בלבד, אך גם אנחנו, "למזכרת נצח" מהשבי במצרים, מקום שעבוד אבותינו בחומר ובלבנים בשנת תרע"ט בשבי.

חנוכה, פורים, פסח, שבועות וגם ימים נוראים. יה"ר שנכתב ונחתם לשנה טובה ומאושרה, שנת חרותינו ונזכה לראות בבנין ציון וירושלים. ערב ראש השנה, מאהרן ב"ר צבי היבלר מעיה"ק צפת לחברי שמואל ב"ר אלכסנדר גא"שט."

 

מחזור לראש השנה ויום הכפורים, ווילנא 1906

הרבנים הצבאיים התאימו כמובן את דרשותיהם לנושאים אקטואליים. מספר דרשות ליום כיפור וסוכות פורסמו ב-1916 בחוברת בשם "ברכת הרב הצבאי לחברים היהודים בצבא הגרמני" שחולק לחיילים. בחוברת זו משתתפים מספר רבנים צבאיים גרמנים ששירתו בחזיתות השונות.

 

Ein Gruss der Feldrabbiner an die jüdischen Kameraden im Deutschen Heere, Berlin 1916

הרב הצבאי של הארמיה החמישית הגרמנית היה הרב גאורג זלצברגר. הוא כותב ביומנו שביום השני של ראש השנה היו כל החיילים בלחימה והוא נאלץ להתפלל לבדו. הוא מתאר ביומן את אברהם אבינו בדברי קריאת התורה של ראש השנה, המוכן להקריב את בנו יצחק והוא ראה בדמיונו את כל אבותיהם של החיילים היהודים הולכים בעקבותיו ושולחים את בניהם לחזית למען גרמניה. אבל האימהות בוכות. בדומה לרחל אימנו עליה קוראים בהפטרת יום שני של ראש השנה.

"כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו".

 

שער יומן המלחמה של הרב זלצברגר

 

הרב זלצברגר מנחם את עצמו ואת המתפללים הרבים שהוא הרגיש שותפים לתפילתו. הבנים אמנם במלחמה אך כברכת האלוקים לרחל הם ישובו בקרוב: "מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם ה' ושבו מארץ אויב. ויש תקוה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם"

שנה טובה.

 

***

כתבות נוספות:

נדיר: שריד מאחד ממחזורי יום כיפור העתיקים בעולם

'מפי עוללים': קורותיו של מחזור תפילה ארץ ישראלי, "נאה, מהודר ומדויק"

גילויים חדשים על מקור הפיוט המרטיט "ונתנה תוקף"

האירוע שפתח מלחמת דת בכותל המערבי ב-1928

***

 

 

 

דניאל ליפסון

דניאל, ישמח לעזור לכם לנווט בין מאגרי המידע, הקטלוגים המקוונים והפרויקטים הדיגיטליים השונים בחיפוש אחר מבוקשכם בספרייה הלאומית. תחביבים: גילוי אוצרות, הפתעות וסודות בנבכי האוספים. מילתו האהובה (באנגלית), serendipity היא הערך המוסף לעבודה המאתגרת בספרייה.
לכתבות נוספות של דניאל ליפסון >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו