כל הזכויות שמורות לספרייה הלאומית © 2017

הסקיצות הראשוניות וההצעות שלא הגיעו לקו הגמר: כך נבחר "סמל המדינה"

תשעה חודשים ארוכים ולא מעט דיונים לאחר מכן, החליטה הוועדה לבחירת סמל המדינה על ההצעה המנצחת: הצעת האחים שמיר. שלב אחר שלב: כך חצה הסמל המוכר את קו הגמר.

מאת: דניאלה סנטו-גרדוש ויורם א. שמיר

 

יומיים לפני הכרזת המדינה "נזכרו" חברי מנהלת העם שהם טרם הסכימו על פרט משמעותי אחד בנוגע למדינה הצעירה שעומדת לקום: שמה של המדינה. הצעות מהצעות שונות הועלו באותה ישיבה: יהודה, ציון וכמובן (ההצעה המנצחת) – ישראל.

שלושה שבועות לאחר ההכרזה על מדינת ישראל, הזמינה הממשלה הזמנית של המדינה את אזרחי המדינה להציע עיצוב לדגל ולסמל המדינה. ההנחיות לעיצוב הסמל השאירו למציעים מרווח תמרון מסוים:

הצבעים – תכלת ולבן "וכל צבע נוסף לפי טעמו של הצייר". בגוף הסמל – מנורה בעלת שבעה קנים ושבעה כוכבים. ועוד שתי הערות חשובות: "תתקבל כל הצעה אחרת או רעיון אחר", "אין הממשלה מתחייבת לקבל כל הצעה שהיא מן המוגשות". לא צוין איזה כיתוב יהיה בסמל וגם לא ניתנה הנחיה לגבי מסגרת. המועד האחרון להגשת ההצעות: 14 ביוני 1948.

 

 

חלק מההצעות שנדחו על ידי הוועדה לבחירת סמל המדינה

 

 

כך החלו תשעת חודשי ההיריון של הסמל. ההזמנה של מנהלת העם הניבה 450 הצעות שהוגשו על ידי 164 משתתפים. אחת אחת נדחו כל ההצעות על ידי הוועדה לבחירת הסמל שהוקמה מקרוב. מודעה נוספת פורסמה. הפעם קסמה הצעתם של גבריאל ומקסים שמיר מהסטודיו האחים שמיר. שילוב של חמשת המרכיבים שבהצעת האחים שמיר שכנעה את הוועדה לבחירת הסמל שמדובר בעיצוב מנצח:

 

אחת הסקיצות הראשונות שהציעו האחים שמיר לוועדה לבחירת סמל המדינה

 

 

המנורה והכוכבים הופיעו כנדרש במכרז. עליהם הוסיפו האחים שמיר שלושה אלמנטים חדשים: ענפי הזית, המגן והצבעים. את המנורה בחרו לעצב בסגנון מודרני. "כוונתנו הייתה ליצור סמל מודרני ולוותר על המומנט המסורתי", סיפרו בריאיון לעיתון מעריב. את ענפי הזית הוסיפו לעיצוב כיוון שלדעתם היוו "הביטוי היפה ביותר לאהבת השלום בקרב עם ישראל. באותו ראיון סיפרו האחים שלמדו ביסודיות את סמלי כל מדינות העולם. במהלך התחקיר גילו שאין מדינה שיש לה מנורה בסמלה, אך סמל אחד נושא מגן דוד. קרוב לוודאי שגם הם נוכחו שרובם המכריע של הסמלים הממלכתיים הם בצורת מגן, הראלד, ששימש בתי מלוכה ומשפחות אצולה מאז ימי הביניים.

 

 

 

האחים שמיר בתמונה משנות השבעים. צילום: יורם שמיר

 

 

על אף שהעיצוב אושר, התבקשו האחים שמיר להכניס מספר שינויים בסמל: ראשית, להוסיף את השם "ישראל" בסמל. שנית, להחליף את המנורה המודרנית במנורה החקוקה בתבליט על שער טיטוס ברומא. לאחר שבחנה הוועדה שתי חלופות שהכינו האחים, החליטה לוותר על הכוכבים. ההצעה הסופית הוגשה למועצת המדינה ב-10 בפברואר 1949 והתקבלה פה אחד.

 

 

"הסמל, בלי הכוכבים". כתבה שהתפרסמה ב"העולם הזה"

 

 

כעבור יומיים התפרסמה בעיתון הרשמי של מנהלת העם "הכרזה על סמל המדינה" חתומה על ידי יוסף שפרינצק, יושב ראש המועצה. חודשים ספורים לאחר-מכן, הכינו האחים שמיר גרסה סופית של הסמל שבה חוזק הבסיס למנורה.

 

סקיצה של הגרסה האחרונה של סמל המדינה מ-1949. הסקיצה חתומה ע"י ראש הממשלה דוד בן גוריון. כאשר הוטחה ביקורת נגד ועדת הסמל והדגל על התהליך הממושך, אמר בן-גוריון: "בחירת סמל ודגל למדינה אין עושים כל יום"

 

 

עם פרסום הסמל, הושמעה ביקורת לצד שבחים. הביקורת התמקדה בעיצוב הגראפי ובבחירה במנורה של שער טיטוס שלא תאמה את התיאור המילולי של מנורת בית המקדש בתנ"ך. "כנראה חלו בה ידי זרים ואינה כולה על טהרת הקודש", קבע הרב הראשי יצחק הלוי הרצוג.

ומה הייתה תגובת האחים שמיר? כתבה שהתפרסמה ב-21 בפברואר 1949 בעיתון "ידיעות אחרונות" העלתה את ההשערה כי "מה עדיף בעיני הציירים: ציור שאושר – וזכה לביקורת, או ציור שנדחה – וזכה לתהילה? לא נטעה אם נשער שחלקם של האחים שמיר עם הראשונים".

 

 

מילה על מחברי הכתבה

דניאלה סנטו- גרדוש הייתה עד לאחרונה מנהלת מחלקת ילדים ונוער בערוץ הראשון. היא בתו של הקריקטוריסט הנודע דוש – קריאל גרדוש. היא יזמה יחד עם אחיה את פרס דוש לקריקטוריסט. דניאלה ויורם שמיר אצרו בשנת 2011 את תערוכת "לא רק סמל" במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון.

יורם א. שמיר עוסק בעשור האחרון בחקר גרפיקה. הוא אצר לאחרונה (יחד עם רתם כסלו) תערוכה  באתר הספריה הלאומית "כדורגל בחסות הוד מלכותו" . שמיר ערך בשלוש השנים האחרונות שני ספרים על גרפיקה ואתר של העבודות הגרפיות של אביו ודודו – האחים שמיר.

 

כתבות נוספות:

משואה לתקומה: ניצולי ברגן-בלזן חוגגים עצמאות

צפו: מגילת העצמאות המרהיבה של ארתור שיק

משירי ארץ אהבתי – רשימת השמעה מיוחדת ליום העצמאות – האזינו

1969: וודסטוק ציוני בניו יורק

מכריזים עצמאות עם 150 לירות בכיס

 

המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס

הקמת המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס הינה הגשמת חלום עבור קהילת הקריקטוריסטים והקומיקסאים בישראל. המוזיאון נותן מענה לעשרות אלפי חובבי המדיום, שזוכים כאן למסגרת קבועה של פעילות ענפה בתחום. המוזיאון חושף את המבקרים לאמנות הקריקטורה על רבדיה, הקשריה ואיכויותיה, במטרה לקדם את ההבנה וההכרה בקיומה ונחיצותה של הקריקטורה ככלי ביקורתי בחברה ואת הקומיקס כסוגה ספרותית בעלת עומק.
לכתבות נוספות של המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו