כל הזכויות שמורות לספרייה הלאומית © 2017

כשהמחיצה בין "קרבנות השואה" ל"מורדי הגטאות" קרסה

נתן אלתרמן מסלק את הביטוי "כצאן לטבח" מהלקסיקון הישראלי.

חן מלול | 19.04.17 | 1 דקה |
Share
"הם לחמו על חירותנו", פוסטר משנת 1948

בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, נפגשו שוב בני דודים קרובים-רחוקים והחלו לאמוד זה את זה במבטם. כשניסה היהודי ניצול השואה לספר על חוויותיו ולהחיות ולו לרגע עולם שאבד לבלי שוב, למד שלא סיפורים על "הגלות" מחכה לשמוע בן דודו הצבר, אלא הסברים: מדוע הלכת כצאן לטבח? מדוע לא הצטרפת למיעוט המורד בגטאות?

 

"הטור השביעי" של נתן אלתרמן, התפרסם ב-30 באפריל 1954 בעיתון דבר

 

לרגל יום הזיכרון לקרבנות השואה ב-30 באפריל 1954, פרסם נתן אלתרמן טור ביקורתי במדורו ה"טור השביעי" שהתפרסם בעיתון "דבר". הוא קרא לטור-שיר שחיבר, "זכר יום הזכרון והמורדים". אלתרמן החליט למוטט את המחיצה שקמה בין "קרבנות השואה" ל"לוחמי הגטאות". את הדרישה להכיר כגיבורים גם את אלו שלא לחמו, השמיע אלתרמן  דווקא מפיהם של המורדים והלוחמים המתים: האב שהאמין שהמחתרת תמיט אסון על משפחתו, האם שהתמסרה להגנת ילדיה והבנים והבנות שלא נשארה מהם "כי אם גרב לבנה קטנה בבית-ארכיון על אבן למזכרת".

העם היושב בציון סירב לקבל את התוכחה הזו, וטורו של אלתרמן ספג קיתונות של בוז. רק בזמן משפט אייכמן, כשייחשפו אזרחי המדינה לעדות אחר עדות מן התופת, יושלך סוף סוף הצידה הביטוי "כצאן לטבח", ובמקומו תיחשף תעוזת הנפש של קרבנות ושורדי השואה כולם.

 

אלבום תצלומים ממשפט אייכמן. צילום: דוד רובינגר

 

כתבות נוספות שאולי תאהבו:

אלבום התמונות שתיעד את חורבן בית העלמין היהודי בסלוניקי

צילומים נדירים מפולין: העדות היחידה לבית הכנסת המפואר מעץ שעלה באש

חשיפה ראשונה: המברק ששלח מפקד הס"ס היינריך הימלר אל המופתי חאג' אמין אל-חוסייני

 

חן מלול , עורך וכותב תוכן, הספרייה הלאומית

הגעתם לספרייה ואתם מחפשים את חן מלול? אין בעיה, רואים את הר הספרים הזה שעומד כל רגע לקרוס? חן יושב מאחוריו. תחביבים: לקרוא על היסטוריה, לכתוב על היסטוריה ולדבר על היסטוריה.
לכתבות נוספות של חן מלול >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו