כל הזכויות שמורות לספרייה הלאומית © 2017

1931: דרייפוס מגיע ארצה ב-100% גרמנית!

בתחילת שנות ה-30 התנוססו בארץ כרזות לסרט החדש תוצרת רפובליקת ויימר "דרייפוס". על מאחורי הקלעים של הקרנת הסרט – בכתבה הבאה. בונוס: הסרט המלא בפנים.

סטפן ליט | 04.05.17 | 1 דקה |
Share
מתוך הסרט "דרייפוס", 1930

בפברואר שנת 1931 התנוססו בארץ כרזות לסרט חדש – אחד הסרטים הדוברים הראשונים – שהוצג בבתי קולנוע. הכרזה בצבעי אדום וכחול על רקע לבן רמזה על כך שהסרט עוסק בעניין הקשור לצרפת. שם הסרט לא הותיר מקום לספק: "דרייפוס". הכרזה של בית הקולנוע "עין דור" בחיפה פרסמה את הסרט בארבע שפות: עברית (שתופסת כשני שלישים של הכרזה), גרמנית, ערבית ואנגלית. רב-לשוניות זו הייתה ביטוי למציאות הרב-תרבותית של ארץ ישראל המנדטורית בתחילת שנות השלושים. כיוון שמדובר היה בסרט תוצרת רפובליקת ויימר ומאחר שבאותה עת הנאצים טרם עלו לשלטון בגרמניה, השימוש החופשי בגרמנית בכרזה עדיין לא היה בעייתי – להפך: נימוק משכנע לצפות בסרט היה ככל הנראה גם השפה שלו. ככתוב בכרזה: "גרמנית ב-100%".

 

כרזה של הקולנוע החיפאי "עין דור" לסרט "דרייפוס", 1931

 

מה היה מיוחד בסרט זה, שעשה את דרכו מהאולפנים בברלין עד בתי הקולנוע בארץ ישראל? ראשית, מאז ימי פרשת דרייפוס הספיקו לחלוף מעט יותר משלושה עשורים, וסביר להניח שבאותם ימים חיו עדיין אנשים שזכרו את הפרשה החשובה בהיסטוריה היהודית, שהשפיעה באורח כה מכריע על התנועה הציונית, לאחר שתיאודור הרצל דיווח עליה עבור עיתון וינאי ובהמשך החל לחבר את כתביו הציוניים המפורסמים. מעבר לכך, עצם הנושא הפך את הסרט ליצירה שדיברה ישירות אל הקהל היהודי. הפקתו של הסרט בשנת 1930 אף הייתה תגובה לאווירה האנטישמית בגרמניה, שהלכה והחמירה במהירות. זאת ועוד, בחינת המעורבים בהפקת הסרט – החל ממחברי התסריט, דרך הבמאי ועד מרבית השחקנים הראשיים – מעלה שרובם היו ממוצא יהודי. נסיבות אלו ככל הנראה הפכו את הסרט למועמד מצוין להקרנה בבתי הקולנוע הארצישראליים, והעניקו לו מעמד של "טרגדיה לאומית גדולה", כפי שצוין בכרזה הצבעונית המוצגת כאן.

 

כרזה לסרט "דרייפוס" לאחר הרכישה השנייה של הסרט ע"י קולנוע "עין דור" בחיפה, 1931

 

מי היו, אפוא, הדמויות המרכזיות סביב הסרט הגרמני-יהודי הזה, שהופק לקראת סופה של רפובליקת וויימר? המפיק והבמאי היה ריכרד אוסוולד (1963-1880), יליד ווינה, שהתגורר בברלין ופעל בה עוד משנת 1912. בברלין, הקים אוסוולד חברת הפקה בתחום הקולנוע, שהפיקה עשרות סרטים, ביניהם סרטים שהיו בלתי-שגרתיים לאותה תקופה. כך, למשל, לאחר התייעצות עם חוקר המין המפורסם מגנוס הירשפלד הפיק אוסוולד סרטים שעסקו בנושאים כמו הומוסקסואליות, הפלות, זנות ומחלות מין. הגירתו מגרמניה בשנת 1933 בעקבות עליית הנאצים הפחיתה משמעותית את האפשרויות שלו להפיק סרטים נוספים. רוב השחקנים הראשיים בסרט "דרייפוס" באו מהאסכולה המפורסמת של הבמאי מקס ריינהרד ב"תיאטרון הגרמני" בברלין: פריץ קורטנר (דרייפוס), גרטה מוסהיים (אשתו של דרייפוס) ואוסקר הומולקה (רב-סרן אסטרהזי) – כולם היו ממוצא יהודי. לאחר הגירתם לארצות הברית, אחדים מהם תפסו מקומות בתעשיית הסרטים האמריקאית (למשל אוסקר הומולקה – ששיחק בהוליווד עם מרלן דיטריך, ג'ון ויין, רונלד רייגן ומרילין מונרו). אחרים חזרו לגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה, כמו פריץ קורטנר וגרטה מוסהיים. לצדם שיחק בסרט גם היינריך גיאורגה, אחד השחקנים הידועים בגרמניה הוויימרית, שהתחיל את הקריירה שלו כתומך בשמאל הפוליטי בגרמניה ולאחר 1933 "התפשר" עם הנאצים, דבר שאפשר לו להמשיך את הקריירה גם תחת שלטונם.

 


  "דרייפוס", 1930. הסרט המלא

 

מקרה מעניין הקשור לסרט "דרייפוס" ולהקרנתו בקולנוע "עין דור" בחיפה: זמן קצר לאחר ההקרנות הסדירות הראשונות נגנבו סלילי הסרט, ובעלי הקולנוע נאלצו לרכוש עותק חדש. לאחר שרכשו את העותק השני הם שבו ופרסמו את הסרט – מה שמלמד שהסרט זכה להצלחה בארץ.

 

שער התסריט המקורי לסרט "דרייפוס", 1930

 

באוספי הספרייה הלאומית מצויות שתי כרזות לסרט מהקולנוע "עין דור" בחיפה, אך במהלך התחקיר לצורך כתיבת הטקסט שלפניכם, התברר שיש בספרייה הלאומית אפילו עותק אחד מהתסריט המקורי בגרמנית. עותק נדיר זה הגיע לאוספי הספרייה יחד עם אלפי ספרים יהודיים לאחר מלחמת העולם השנייה במסגרת הצלת הספרים שזכו לכינוי "אוצרות הגולה". עותקים מהסרט קיימים עד היום בארכיוני קולנוע שונים בעולם.

 

כתבות נוספות:

משואה לתקומה: ניצולי ברגן-בלזן חוגגים עצמאות

הילד שניצל מהתופת לומד עברית בפעם הראשונה

"עַל בַּאבִּי-יָאר אֵין יָד וְאֵין מַצֶּבֶת" – הגרסה הלא מצונזרת בכתב ידו של יבטושנקו

הביקור הסודי של אדולף אייכמן בארץ ישראל

סטפן ליט

ד"ר סטפן ליט למד היסטוריה ומדעי היהדות באוניברסיה החופשית בברלין ובאוניברסיטה העברית ירושלים, מ.א. 1995, דוקטורט באוניברסיטה העברית 2001 בהיסטוריה יהודית של העת החדשה המוקדמת. בעבר לימד וחקר במספר אוניברסיטאות בארץ ובאירופה. מ-2010 אחראי לאוספים ארכיוניים לועזיים בספרייה הלאומית.
לכתבות נוספות של סטפן ליט >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו