כל הזכויות שמורות לספרייה הלאומית © 2017

איך רוקדים את "לכה דודי"?

פני שבת נקבלה? המדריך שיסביר לכם צעד אחר צעד איך לקבל את השבת בשירה ובריקודים.

תמר זיגמן | 11.06.17 | 2 דק' |
Share
"לכה דודי" בכתב ידו של מרדכי זעירא

אמר מי שאמר "שיר לא גומר מסלול עד שלא יצא לאור, יוקלט, יבוצע ויושר בשירה בציבור", ובשם "עממי" יקרא כאשר ישמש שיר מלווה לריקוד עם שיחובר במיוחד עבורו. בחודש ניסן תשי"ח, אפריל 1958, יצא לאור בהוצאת "המרכז לתרבות ולחינוך של הסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל" תדפיס מס' 12 בסדרת "מחול החודש". יואב אשריאל, כוריאוגרף מוערך, חיבר ריקוד מקורי לשיר "לקראת שבת", או בשמו הנוסף "זמר לשבת". מילות הפתיחה של השיר הן חלק מפיוט קבלת השבת המוכר "לכה דודי," שחובר על ידי הפייטן והמקובל שלמה אלקבץ עוד במאה ה-16, והלחן ה"עממי" לכאורה נכתב בידי המלחין מרדכי זעירא.

כיצד, בעזרת מילים פשוטות וענייניות, אפשר לתאר צעדי ריקוד? ראשית מוצגת סקירה קצרה על מבנהו המוזיקלי של השיר ("שני בתים לכל בית שני חלקים"), צורת העמדת הקבוצה ("מעגל התקדמות עם כיוון השעון"), תיאורים פיזיים של התנועות הנדרשות ("ניעה בימין ימינה", "כפיפת גוף קלה לפנים") ואיורים קלים מלווים ("ראה איור").

 

 

מרדכי זעירא, מלחין ופזמונאי, נולד בג' בתמוז תרס"ה (6 ביולי 1905) בעיר קייב שבאימפריה הרוסית בשם דמיטרי מארק (מיטיה) גְרֶ‏בֶ‏ן. את החשיפה והאהבה למוזיקה ייחס זעירא להוריו: "ההיכרות שלי עם צלילים בכלל ועם שירים בפרט נעשתה באמצעות הוריי, אשר היו שניהם בעלי שמיעה טובה ואוהבי זמר. עוד שמור בזיכרוני הניגון בו היה מרדים אותי אבי בהיותי קטן, קטן. עוד זכורה עלי שירתה של אמי, אשר דומני, לא הייתה נפסקת אף פעם…". כשהשלים את לימודיו הפורמליים התקבל אל הפוליטכניקום שבקייב למגמת מכונאות, וזמן קצר לאחר מכן פרש מלימודיו.

בראשית שנות ה-20 נעצר, לאחר שהואשם בחברות בתנועת נוער ציונית. בן 19 עלה ארצה והתיישב בקיבוץ אפיקים שבעמק הירדן. בקרב חבריו כונה זעירא בשם מיטיה מסרקי, "מסרקי" במשמעות שמו המקורי "גְרֶ‏בֶ‏ן" (מסרק בשפה הרוסית), מפני שהפליא לנגן על מסרק ונייר סיגריות. בעקבות פגישה עם מנהל תיאטרון "האהל" משה הלוי, החליט זעירא להשתלם בלימודי משחק בסטודיו התיאטרון החדש. בהמשך עזב את קיבוץ אפיקים והחל לעסוק בעבודות מזדמנות כסלילת כבישים, דיג ועבודות אחרות. לקראת סוף שנת 1933 החל לעבוד בחברת החשמל, תחילה כחופר בורות בעבור עמודי חשמל ובהמשך כבודק מונים. זמן קצר לאחר מכן כתב את אחד משיריו הידועים "שיר הרשת", המוכר גם בשם "הזקן מנהריים", בו הונצח מייסד חברת החשמל פנחס רוטנברג. משנת 1947, בעקבות אירוע לבבי, החל לעבוד במחלקת החשבונות של החברה בה עבד עד לפרישתו בשנת 1966.

 

 

המלחין מרדכי זעירא ורעיתו שרה

 

את הלחן לשיר "לכה דודי", הידוע גם בשם "זמר לשבת", כתב המלחין מרדכי זעירא ככל הנראה בסביבות שנת 1950. החל משנה זו ניתן למצוא את השיר בשירונים שונים שפורסמו באותן השנים. כך למשל מופיע השיר "זמר לשבת" בקובץ השירים "שירי עבודה ומולדת" (קובץ שלישי) שיצא בהוצאת המרכז לתרבות של ההסתדרות בשנת תש"י, 1950. שלוש שנים לאחר מכן נכלל השיר בקובץ החינוכי "שירון לילדי כיתה ה'" שיצא לאור בהוצאת משרד החינוך, כחלק מקבוצת השירים ל"חגים ועונות השנה". בשנים הבאות ניתן למצוא מופעים שונים של השיר בשירונים ישראליים פופולריים נוספים. בד בבד עם הופעתו בדפוס, הוקלט השיר בידי מבצעים שונים; כך למשל בהקלטה משנת 1955 בביצוע מקהלת "עולי עדן" בהדרכת עובדיה טוביה, ומספר שנים לאחר מכן בקולה של הזמרת עליזה קאשי.

 

"לכה דודי" בכתב ידו של מרדכי זעירא

 

האזינו לביצועים של עליזה קאשי ומקהלת "עולי עדן"

 

 

גם אל ארצות הנכר הגיע שירו של זעירא. בהקלטה שהופקה בניו-יורק בשנת 1964 על ידי החוקרת רות רובין נשמע קולה של הגברת בטי גרנטשטין, המפזמת משירי הזמר שלמדה בתנועת השומר הצעיר. בין לבין נשמעת שיחתן של המשתתפות הנלהבות שמפזמות את השיר בצוותא "אני אוהבת את זה… זה אותו זעירא? הוא מלחין נפלא…. זה שיר מקסים…".

 

האזינו לביצוע של בטי גרנטשטין:

 

אחד הביצועים המוכרים יותר לשיר הוא ביצועו של הזמר יהורם גאון, שנכלל בתקליטו "שירי שבת" שיצא לאור בשנת 1969. התקליט, שעוּבד כולו בידי המוזיקאי שמעון כהן, כלל שירי שבת שונים, ביניהם השירים "ירדה השבת" של יהושע רבינוב ודוד זהבי, "לקראת שבת" של אברהם ברוידס ועזרא גבאי, ושירי מסורתיים נוספים דוגמת "אנעים זמירות", "י-ה ריבון" ועוד. את צדו הראשון של התקליט פותח השיר "לכה דודי" למילים "מסורתיות" בלחן "מ. זעירא".

 

האזינו לביצוע של יהורם גאון:

 

יש מן השירים ששפר עליהם מזלם ומסלולם הושלם. כזו הוא סיפורו של השיר "לכה דודי" שהלחין מרדכי זעירא – שיר שבוצע בידי רבים, הודפס ושולב בתכנית לימודים לילדי בית ספר, עובד באופנים שונים ואפילו הפך לריקוד – וּודאי עוד ימשיך להיות מושר בפי כל שנים רבות.

תמר זיגמן

עובדת מחלקת המוזיקה וארכיון הצליל בספרייה הלאומית. תלמידת מחקר בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית.
לכתבות נוספות של תמר זיגמן >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו