כל הזכויות שמורות לספרייה הלאומית © 2017

המפגש המפתיע בין הקרמיקאית לפיוט "הנה כחומר כחומר ביד היוצר"

קרמיקאית חילונית נכנסת לבית כנסת בערב יום כיפור ומגלה כיצד אדם ואלוהות, מהות וחיים, מילים ולחן, נמסכים לאחדות אחת נפלאה

אתר הפיוט והתפילה | 26.09.17 | 2 דק' |
Share

מאת: טליה בר

 

קרמיקאית חילונית, בוגרת בצלאל, נכנסת לבית כנסת בערב יום כיפור.

תפילה. הכל חדש. להתמצא במחזור- האתגר הגדול. (חברה עוזרת לי).

נאחזת במילים כמו חתול שמטפס על עץ ומשתדל שלא ליפול. עיני נעוצות בטקסט.

ופתאום, מנגינה מוכרת…שן ילדי, שן… שיר ערש מילדותי.

 

 

אבל המילים אחרות:

"כי הנה כחומר ביד היוצר"

הילדות נסוגה אחורה והקרמיקאית מתעוררת.

"ברצותו מאריך וברצותו מקצר" – תאור מקצועי של תהליך העבודה על האובניים.

 

 

אני משתאה אל מול הידע בתחום…והנה זה נמשך גם לבית השני:

כִּי הִנֵּה כָּאֶבֶן בְּיַד הַמְסַתֵּת
בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ מְכַתֵּת

הפסל בתאור מדוייק של מהות העבודה שלו.

וזה ממשיך: נפח הברזל, ומנפח הזכוכית, והחייט, והצורף. כולם בתאור של שתי שורות שנוגע בלב המלאכה שלהם.

אני משתאה. מה לתפילה היהודית ולבעלי המקצוע? ומי הוא הפייטן שיודע להגדיר את מהות המלאכה בצורה כל כך מדוייקת?

התפילה הסתיימה. ואני יוצאת עם השאלה…והנה המקור לפיוט, מפתיע אותי שבעתיים:

נבואת ירמיה, פרק י"ח:

א "הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ, מֵאֵת ה' לֵאמֹר.
ב קוּם וְיָרַדְתָּ, בֵּית הַיּוֹצֵר; וְשָׁמָּה, אַשְׁמִיעֲךָ אֶת-דְּבָרָי.
ג וָאֵרֵד, בֵּית הַיּוֹצֵר; והנהו (וְהִנֵּה-הוּא) עֹשֶׂה מְלָאכָה, עַל-הָאָבְנָיִם.
ד וְנִשְׁחַת הַכְּלִי, אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה בַּחֹמֶר–בְּיַד הַיּוֹצֵר; וְשָׁב, וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּלִי אַחֵר, כַּאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינֵי הַיּוֹצֵר, לַעֲשׂוֹת.
ה וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמוֹר.
ו הֲכַיּוֹצֵר הַזֶּה לֹא-אוּכַל לַעֲשׂוֹת לָכֶם, בֵּית יִשְׂרָאֵל–נְאֻם-יְהוָה; הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, כֵּן-אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל"…

 

הקב"ה שולח את ירמיה לסטודיו. להסתכל על הקדר בפעולתו. ירמיה יבין את הדברים לעומקם, רק כשיראה את פעולת בעל המלאכה. הממשית. הארצית. רק אז יוכל לקבל את הנבואה השמיימית ולהבין אותה לעומקה. בגוף ורוח.

ואז הבנתי, ובמהלך השנים עוד ועוד: היהדות מחוברת לחיים היטב. שמים וארץ עובדים ביחד.

מאירים אחד את השני ומעמיקים את ההבנה והפעולה אחד של השני.

משניות לא רק עוסקות בעניינים ברומו של עולם אלא בקדר שנשבר לו הכד כי מישהו עבר לידו עם קרש.

הפוסקים וההוגים העמוקים ביותר, הכירו את החיים מקרוב. והיו בתוך תוכם. דרשו וחקרו בהם.

השתתפו בהם. ראו אותם, דרכם, ומעליהם.

יום כיפור. אני בבית הכנסת. מחכה בקוצר רוח לפיוט "שלי" (הפיוט של בעלי המלאכה אני קוראת לו בלב).

שמים וארץ, אדם ואלוהות, מהות וחיים, מילים ולחן, נמסכים לאחדות אחת. מעשה מופלא.

הכנסו והווכחו במו אזניכם.

אלפי פיוטים מחכים לכם באתר הפיוט והתפילה

 

אתר הפיוט והתפילה

מה קורה כשטקסט של משורר מהמאה ה-6 פוגש מלחין מהמאה 21 או תפילה שמנסה לחבר בין 4 כנפות תבל? אתר הפיוט והתפילה מזמין אתכם לhהכנס ולחוות עולם עשיר ומרגש, עתיק וחדשני כאחד. http://web.nli.org.il/sites/nlis/he/song
לכתבות נוספות של אתר הפיוט והתפילה >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו