כל הזכויות שמורות לספרייה הלאומית © 2017

הטייסת הבווארית ה-304 מתעדת את ארץ ישראל של סוף מלחמת העולם הראשונה

הצצה לספרו של התיאולוג הגרמני שאיגד 100 תצלומי אוויר – אולי הראשונים מסוגם שצולמו אי פעם – של ארץ ישראל

חן מלול | 30.10.17 | 8 דק' |
Share
"רחבת בית המקדש" במילותיו של התיאולוג והחוקר הגרמני גוסטב לדמן. הר הבית בתצלומי אוויר

המלחמות הקטלניות והעקובות ביותר מדם מהוות לא פעם זרז להתקדמות טכנולוגית, ומלחמת העולם הראשונה לא הייתה יוצא דופן מבחינה זו: פיתוח של פצצות חדישות, השימוש הצבאי הראשון בטנקים (עדיין רק ככלי תחבורה ולא ככלי נשק), הלהביור הצבאי הראשון ועוד ועוד. בכל מקום אליו הגיעה המלחמה שינו הקרבות את מציאות החיים באזור: הפגזים צילקו את שדות הקרב, השוחות את תוואי האדמה ומרבית האימפריות עתיקות היומין שלחמו בה קרסו במהלכה או בסופה לבלי שוב.

ארץ ישראל אמנם לא הייתה זירת הקרב הקטלנית ביותר, אך גם בה שינתה המלחמה את החיים מן היסוד וייבאה לאזור כמה מהפיתוחים הטכנולוגיים של אירופה. דוגמה לאחד מאותם פיתוחים נמצא במקום לא צפוי: ספר בשם "מאה תצלומי אוויר של פלסטין" שהוציא לאור התיאולוג הגרמני גוסטב דלמן.

 

גוסטב דלמן במדי הצבא הגרמני

 

תצלומי אוויר בשירות התיאולוגיה הנוצרית

העניין העצום של דלמן בארץ התנ"ך וכל שקשור בה הוביל אותו לשורה ארוכה של תחומי מחקר: לאורך חייו הארוכים חקר התיאולוג הגרמני את ההיסטוריה היהודית, את הארכיאולוגיה של תקופת המקרא ואת הלשון של תושבי הארץ וסביבותיה. אך דלמן התעמק לא רק בתנ"ך ובברית החדשה, אלא שלט גם בספרות היהודית של תקופת בית שני ואחריה. בשנת 1902 נמנה התיאולוג בין מקימיו של "המכון הגרמני האוונגלי למחקר עתיקות ארץ הקודש בירושלים" – מכון שעמד בראשו עד שנת 1917, ושקיים עד ימינו.

לא רק התרבות האנושית של תקופת התנ"ך עניינה את דלמן, הוא חקר אף את הנופים, החי והצומח של הארץ. הוא האמין בכל ליבו כי רק הבנה מקיפה ככל האפשר של הטבע ובני האדם החיים בארץ הקודש תאפשר לתיאולוגים להבין ולפרש נכונה את כתבי הקודש שהעניק האל לברואיו. לצורך זה כתב ותיעד דלמן באלפי תמונות ומילים את ארץ ישראל.

בשנת 1925, איגד דלמן בספרו מאה תצלומי אוויר שביצעה טייסת 304, היא טייסת בוואריה של הצבא הגרמני. כל התצלומים שאוגדו צולמו בין השנים 1918-1917, משמע, לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה – חלקם לאחר כיבוש ירושלים בידיי הבריטים. מדובר ככל הנראה בתצלומי האוויר הראשונים של ארץ ישראל, או לכל הפחות  – מהראשונים שבוצעו אי פעם בארץ.

 

תצלום אווירי של ירושלים מצידה הדרום-מזרחי

 

תמונה זו מצגיה שקף שמוצמד מעל למפה הקודמת כדי לציין מה ניתן ללמוד מהאוויר על מקומות מתקופת התנ"ך

 

בית לחם מדרום

 

צפת ממעוף הציפור

 

גם כשתפקד כמשמר ועורך – מלאכה שבאה לידיי הביטוי השלם ביותר בספר שהוציא לאור בשנת 1925, ניכרת טביעת האצבע של חוקר ארץ התנ"ך היטב בספר. דלמן משתמש במאה התצלומים המופיעים בספר כבמראה אל העבר, ותוהה מה מלמד אותנו תוואי השטח על עולמם של ישו והנביאים. עובדה זו מובילה את דלמן לבחירות עריכה מעניינות: כפי שציין פרופ' בנימין זאב קדר בספרו 'מבט ועוד מבט על ארץ-ישראל', "דלמן, שחקר את ארץ-ישראל… לא מצא לנכון להביא תמונות של היישובים היהודיים החדשים."

 

חיפה והכרמל, אך לא תל אביב ויישובים חדשים אחרים

 

לא כל התמונות בספר צולמו מהאוויר, לדוגמה תמונה של טבריה מן הקרקע

 

יהיה זה תמים מצדנו לקבוע שדלמן היה חוקר א-פוליטי המעוניין אך ורק בעבר. בתור המנהל הראשון של המכון שהקים, סייע דלמן לאימפריה הגרמנית להעמיק את חדירתה למזרח התיכון תחת אצטלה דתית-נוצרית. אפשר שבזמן פרסום ספרו בשנת 1925, כמעט עשור מאז קריסתן של האימפריות העות'מאנית והגרמנית, זנח דלמן (כפי שזנחו גרמנים רבים בני דורו) את שאיפותיהם האימפריאליסטיות בנוגע למזרח התיכון. אם כי את הסקרנות ואת האהבה שלו לארץ התנ"ך לא זנח דלמן עד מותו בשנת 1941.

כתבות נוספות:

אלבום נדיר: לוחם יחידת המקלענים הבריטית מתעד את כיבוש ארץ ישראל

"הלב נקרע לקרעים": שרה אהרנסון מבשרת על מות אבשלום

סיפורה של ניל"י דרך יומניו של האיש שנתן לה את שמה

איגרת החייל השבוז מהגדודים העבריים: שנה מהצהרת בלפור ועדיין לא הוקמה מדינה?

הטיוטה של הצהרת בלפור שדיברה על "הגזע היהודי"

הבה נגילה – איך שיר נולד?

האם הבריטים הם צאצאי עשרת השבטים האבודים?

שביל קליפות התפוזים: הרפתקאותיו של הנער נחום גוטמן תחת הדיכוי העות'מני

סיפורן של הנשים הירושלמיות שהצילו את אחיותיהן מהזנות

***

חן מלול , עורך וכותב תוכן, הספרייה הלאומית

הגעתם לספרייה ואתם מחפשים את חן מלול? אין בעיה, רואים את הר הספרים הזה שעומד כל רגע לקרוס? חן יושב מאחוריו. תחביבים: לקרוא על היסטוריה, לכתוב על היסטוריה ולדבר על היסטוריה.
לכתבות נוספות של חן מלול >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו