איפה אתה בפורים? בפורקנון של חולון כמובן!

חשיפה: אלו השמות שהוצעו לתהלוכות הפורים ושהפסידו ל"עדלאידע"

ההכנות לעדלאידע בתל אביב, 1968. צילום: דן הדני

עם הגעתו המיוחלת של חודש אדר בשנת תרצ"ב (1932), החלו מתקבצים בתל אביב ה"עולים לרגל" מכל קצוות הארץ כדי לחזות בפלא השנתי: קרנבל פורים הגדול.

צעירי המזרח בתהלוכת העדלאידע בתל אביב, 1931

הם נבלעו יחד עם שאר התיירים מחו"ל בבתי המלון ובאכסניות, בבתי קרובים ורחוקים, מחכים לשעת השין. גם רחובות העיר התכוננו מבעוד מועד עם תחפושות מתאימות: רחוב אלנבי שינה שמו לרחוב "שושן הבירה", בן יהודה אימץ זמנית את השם הקליט "ומדבר כלשון כלשון עמו" ורחובות ראשיים וצדדיים נוספים אימצו מגוון שמות ממגילת אסתר.

אסור השימוש בכלי נפוץ, פצצות ושעשועים! מודעה עירונית מטעם עירית תל-אביב

ההתלהבות הייתה בשיאה. הזאטוטים חיממו את הרעשנים, הנערים טענו את אקדחי הצעצוע, אחרוני ההורים כבר מילאו את משלוחי המנות בכל טוב והחצוצרות המסורתיות הונחו על גגות הבתים ורק חיכו לבשר על תחילת החגיגות. קשה לחשוב על רגע מתאים פחות להכרזה של "הועדה למפעלי פורים" של עיירית תל אביב: לעצור הכל ולהחליף את שם החגיגות – הקרנבל – בשם עברי למהדרין.

הִלולת עמך ברחוב "שושן הבירה". כרזה מתוך אוסף האפמרה של הספרייה הלאומית

 

תחרות שמות

"מה עושים?" טיפסה שאלה עיקשת אחת מעל גלי התרעומת. "מי יהיה זה שיחליט על השם החדש?" נדחפה חברתה לדיון השוצף. היות שלא היה בנמצא תקדים מתאים, החליטה הוועדה המכובדת לקבל הצעות לשם עברי חדש. אולי מחשש שכל האירוע יסתיים בקטטה המונית, הסמיכה הוועדה לצורך המשימה ועדה של סופרים, כדי שתברור מכל ההצעות את השם המנצח. כל אישה ואיש מן היישוב הורשו להגיש את רעיונותיהם, לזוכים הוצע פרס אטרקטיבי במיוחד: סדרת ספרים!

הקהל מתבקש להציע שמות. ידיעה שפורסמה ב"דבר" ב-27 בדצמבר, 1931

 

מה גדולה הייתה ודאי הפתעת הוועדה כשגילתה בתיבת ההצעות 220 שמות אפשריים. בשעה שהרחובות התמלאו בנערים חמושים באקדחי צעצוע שלופים, בחנה הוועדה את השמות והכריזה במהרה על השם המנצח: "עדלאידע" (עד-דלא-ידע). וזוהי ההודעה הרשמית עם נימוקי השופטים המכובדים:

ההודעה על בחירת השם. "דבר", 28 בינואר, 1932

 

"כל אוזן שומעת תצרום"

מה שנשמע לנו כיום כמו השם הטבעי של קרנבל הפורים, התקבל בלא מעט לעג מצד הסאטיריקנים ביישוב. אביגדור המאירי הקדיש חלק מרכזי בעיתונו הסאטירי – "הקומקום", ללעג לשם החדש: "ועדת הקארנבאל תל-אביב תרצ"ב מבקשת את הקהל הנכבד להבליג על טעמו הטוב ולהשתמש בשם <עדלידע> בלי כל בחילה."

 

"הנרשמת להשתתף בעדלידע?" כרזה מתוך אוסף האפמרה של הספרייה הלאומית

והנה כמה קטעים ממכתבים למערכת שנשלחו לאחר פרסום השם:

"טובי סופרנו כאבו וילדו את.. "עדלידע"! . קשה מאוד להתרגל לשם הזה. למי שיש לו בפיו שיניים כואבות, רחמנא ליצלן, אינני מיעץ אפילו להתחיל להתרגל לזה!
השאר לנו 'עדלידע' בבחינת נר חנוכה: לראותם בלבד ולא להשתמש בה!"

(הקורא ש. לבונסקי)

"כמה אבסורדי ומצחיק ונלעג הוא השם 'עדלידע', אין לו כל צלצול וגם קשה לבטאו. כל אוזן שומעת תצרום מצירוף שזכה: 'עדלידע פורים'"

(הקורא צבי קרול)

 

"הנני מציע לבטל פעם ולתמיד את השם המגוחך והטפשי 'עדלידע' ולקבוע במקומו שם עברי שיתאים באמת לקרנבל של פורים"

(הקורא אבהרם טננבאום)

 

אז אלו עוד שמות התמודדו נגד השם "עדלידע" והפסידו לו?

הנה כמה מהשמות שהצחיקו אותנו במיוחד: חינגא, משוש, חג נעמנים, דיצון, צהלון, פורקנון, קרנוגיל, פרנגלף, צהלולים, מזמוטים.

והנה כל השמות שהוצעו. הם פורסמו בעיתונה הרשמי של "הועדה למפעלי פורים בתל-אביב":

 ולסיום – הנה טעימה מהפורקנונים הראשונים בתל-אביב:

 

עוד סיפורי פורים:

מי באמת הלחין את השיר ה"עממי" "ומרדכי יצא"?

הכירו את מלכות אסתר – מלכות היופי הראשונות של ארץ ישראל

מגילת אסתר בקומיקס מלפני 400 שנה

מה הקשר בין מגילת אסתר לשפן? ומי הם ישפן ושפופן?

 

 




גניזת קהיר מציגה: חנויות של יהודים שפתוחות בשבת

פתח בשבת או לא פתח? זו הייתה השאלה שהסעירה את יהודי קהיר לפני אלף שנה. ובסיפור הזה יש אפילו פקחים!

מתישהו במחצית הראשונה של המאה האחת עשרה, לפני 1000 שנה, נשלחה שאלה מפסטאט (קהיר העתיקה), בירת מצרים, אל ראש הישיבה בירושלים. השאלה עוסקת באדם אשר יש לו חנות בשוק, הפונה לרחוב, "וכאשר היה יום השבת, באמצע המועד, ראו קבוצת אנשים יהודים (גמאעה מן ישראל) את החנות פתוחה (אלדכאן מפתוחה) ובה נגרים עושים מדפים". מסתבר שנערכו בחנות שיפוצים, כפי שעולה גם מן ההמשך המתאר עשיית מדפים ו"שינויים (תגיר)".

"גמאעה מן ישראל"

מראה החנות הפתוחה בשבת והאנשים העובדים עורר כעס, והאנשים פנו לבית הדין, אשר שלח עוד באותו היום (כלומר בשבת) אנשים למקום, והם בדקו את המצב, ואכן נוכחו לדעת שהחנות פתוחה, אולם לא ברור אם נמכרה שם סחורה: מצד אחד הסחורה היתה מכוסה, מצד שני דלפקו של המוכר היה בנוי במקומו, כלומר מוכן לביצוע עסקאות. בית הדין מדווח כי לשאלותיהם הגיב המוכר כי הוא "איננו מודע לעבירה כלשהי שהוא עושה (לם יעלם אן עליה פי דלך שי)".

יהודי פותח חנות בשבת? המסמך המלא מהגניזה

למחרת זימן בית הדין את אותו אדם לדיון בנושא, ואז כבר היתה לו טענה יותר מעניינת: מסתבר כי החנות לא היתה בבעלותו, אלא הוא שכר אותה, ונראה שהוא הגיע להסכמה עם בעלי החנות (שלא היו יהודים?) כי לא ישלם שכירות עבור הימים בהם מורכבים המדפים ונערכים השיפוצים ("לא יאכדו מנה אגרה איאם אן יעמלו פיהא אלדפוף ואלתגיר"). ככל הנראה סבר המוכר כי אם הוא אינו משלם על שכירות המקום, הוא גם לא אחראי על השיפוצים ועל כל טענה לגבי חילול שבת (אף שזה נעשה לטובת החנות בה הוא מוכר, ולפי המשתמע – ביוזמתו, ומכל מקום בנוכחותו).

"לא יאכדו מנה אגרה איאם אן יעמלו פיהא אלדפוף ואלתגיר"

אם זה מזכיר למי מכם היתר מכירת הארץ בשנת שמיטה, או העסקת לא-יהודים במרכזי קניות בשבת, או שליחת פקחי עבודה לא-יהודים כדי 'לתפוס' אנשים שעובדים בשבת ללא היתר – זה על אחריותכם…

מה היתה דעת בית הדין בנוגע למקרה?

לאחר שהמוכר בחנות לא יכול היה להביא עדים שיעידו על ההסכם בינו לבין הבעלים, חייב אותו בית הדין במלקות ווידוי "כדי לעשות סיג", כלומר אף שלא ברור שנעשה כאן חילול שבת של ממש. אולם גם בקרב חברי בית הדין לא היתה הסכמה: חלק חשבו כי במקום מלקות יש לחייבו בקנס, ואילו "כמה בני תורה (בעץ' בני תורה)" סברו כי "אינו חייב דבר (לא ילזמה שי)", ועוד אחרים סברו שיש לחייבו הן במלקות, הן בקנס, הן בנידוי. נדרשת, אם כך, הכרעתו של המנהיג הראשי של היהודים באותה תקופה, ראש הישיבה בירושלים.

מה פסק ראש הישיבה אין לדעת. אולם בתקופת המדוברת, על אף שהאיסור על מלאכות מובהקות נשמר בדרך כלל ומקרים כגון זה שלפנינו היו כנראה נדירים, עדיין היה פער גדול בין מה שדמויות רבניות סברו שיש לעשות או לא לעשות בשבת, ובין מה שעשו האנשים בפועל. נמצאו בגניזה ובספרות הלכתית מן התקופה עדויות על שחייה בנהר, משחקי שתייה והימורים, או סתם ישיבה בטלה ברחובות. על כך בהמשך, בהתאם להתקדמות החקיקה.

(השאלה לראש הישיבה נמצאת בספרית אוניברסיטת קיימברידג', TS8J7.18, ופורסמה ע"י משה גיל בספרו 'ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה', תעודה מס' 336)

 

 

הכתבה פורסמה במקור בדף הפייסבוק "גניזת קהיר – היסטוריה של היום-יום"

 

כתבות נוספות

הצצה אל התלונה היחידה שנמצאה בגניזת קהיר על החום הקופח

תוכי מהודו קורא 'שמע ישראל' בקהיר

מה מכיל מכתב היידיש העתיק בעולם? בדיוק מה שהייתם מצפים

קבלה בחתימת הרמב"ם לטובת פדיון שבויים

 

 




איזה שיר של יורם טהרלב כדאי לך לשמוע עכשיו?

טהרלב הוא אחד מגדולי הפזמונאים בעברית וקשה למצוא אדם שלא אוהב לפחות אחד משיריו. הנה שאלון קצר שיעזור לכם להחליט איזה שיר של יורם טהרלב מתאים לכם עכשיו

את כל השירים תוכלו למצוא בעמודו של יורם טהרלב בבית לזמר העברי

 

 

 

כתבות נוספות

לשבור את הקרח: חידון השלג הישראלי

חידון הכפור הספרותי שיקרר לכם את הקיץ

איה פלוטו? השתתפו בחידון הטריוויה שלנו