כל הזכויות שמורות לספרייה הלאומית © 2017

המכתבים האבודים של הגאוצ'וס היהודים בארגנטינה

בטרם קמו המושבות הראשונות בארץ, מימשו חלוצים יהודים את חזונם בעולם החדש שמעבר לים. התמונות והמכתבים ששרדו מסוף המאה ה-19 מספקים הצצה נדירה אל חייהם של הבוקרים היהודים.

הדר בן-יהודה | 26.03.17 | 4 דק' |
Share
גאוצ'וס יהודים במושבות ארגנטינה: מארכיון יק"א שבארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי

בטרם קמו המושבות הראשונות בארץ, מימשו חלוצים יהודים את חזונם בעולם החדש שמעבר לים. התמונות והמכתבים ששרדו מסוף המאה ה-19 מספקים הצצה נדירה אל חייהם של הבוקרים היהודים.

"האקלים בלתי נסבל. הלימוד היהודי ירוד. אין די בחורים יהודים ולכן בתי נישאה לגאוצ'ו מקומי"

(מתוך מכתבי המתיישבים היהודיים במושבות ארגנטינה לבני משפחותיהם באירופה)

 

העלייה הראשונה לארגנטינה

רוסיה, שנת 1881. אחרי פרעות "סופות בנגב" נחרדו היהודים מגלי האנטישמיות הפרועה שעודדו השלטונות, וחיפשו לעצמם מקלט במקום אחר. בין המקומות שאליהם היגרו היהודים היו אמריקה ודרום אמריקה בכלל, וארגנטינה בפרט. לארגנטינה הגיעו קודם לכן מהגרים בהיקפים אדירים מאזורים חקלאיים באיטליה, צרפת ואנגליה. אך ארגנטינה בהקשר היהודי לא הייתה בחירה מובנת מאליה, להיפך – באותה תקופה, ארגנטינה הייתה ידועה דווקא לשמצה בהקשרים של זנות ושל סחר בנשים.

המתיישבים החדשים – כמו העולים שיגיעו אחריהם לארץ ישראל – ביקשו להשאיר את חיי המסחר ועולם הישיבות מאחור, להקים ישובים חקלאיים ולחיות חיים יצרניים.

 

תמונה מארכיון יק"א שבארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי

 

היישוב היהודי החדש שבין הנהרות

במדינה ששטחה עצום ושאדמתה פוריה מאוד, הם הקימו 14 מושבות במקומות מרכזיים וליד כבישים ראשיים. בשיא ההתיישבות היו בה לא יותר מ-45,000 מתיישבים יהודים חקלאים, אבל חשיבות פעילותם בתחומי החקלאות, הרפואה והכלכלה הייתה עצומה. הם הקימו קהילה תוססת שתרומתה לארגנטינה לא תסולא בפז.

 

תמונה מארכיון יק"א שבארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי

 

החלוצים מקרית משה

ב-1889 נוסד היישוב הראשון מוזסוויל (קרית משה) על שם הברון משה הירש. זו הייתה מושבת הכתר של ההתיישבות החקלאית בארגנטינה. בתור מנהלים ופקידים מינה הברון אנשי מקצוע יהודים-מתבוללים, רובם ממוצא צרפתי ומיעוטם ממוצא גרמני.

בכל מקום התיישבות הייתה גם פעילות תרבותית ופוליטית ענפה, הוקמו בתי כנסת ונבנו בתי ספר על ידי אליאנס-כי"ח, בנוסף נפתחו ספריות, תיאטראות ואפילו עיתונים מקומיים ביידיש ובעברית.

 

תמונה מארכיון יק"א שבארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי

 

אנשי המושבה היו בעלי תודעה פוליטית, הם מחו לעתים נגד החברה המיישבת ופקידיה, הם הצמיחו מתוכם מנהיגות מקומית והתארגנו בצורות חברתיות-כלכליות שהברון לא העלה בדעתו – קואופרטיבים שסיפקו את צרכי החקלאים ומגדלי התבואה.

"דע לך כי המעט אשר הדירעקטארים הצרפתים, או יותר טוב המלמדים הצרפתים, לא יחפצו להיות לעזר בהענין הנכבד הזה, עוד ישימו מכשולים רבים. לכן אין לקוות מהם מאומה. יען אין להם לב עברי חם אשר ירגישו בצרת אחיהם."

(מתוך מכתב של אחד המתיישבים המבקר את פקידי החברה המיישבת. אוסף קצוביץ')

 

העלייה השנייה

בשנות התשעים של המאה ה-19 הגיעו מתיישבים חדשים למושבות. הפעם, היו ביניהם גם משכילים יהודים. אחד מהם היה העיתונאי נח קצוביץ' מהעיר סלונים, שהגיע למוזסוויל ב-1898.

קצוביץ', פרסם בעיתונות העברית כתבות ומאמרים על החיים במושבה תחת שם העט "נח איש האדמה". וכך כתב בעיתון "הצפירה" בשנת 1900:

"ממושבות אחינו בארגנטינא: לא יעברו ימים רבים והמושבה תעלה פלאים, המקנה יפרץ לרוב, כי רוח התקדמות מיוחדת במינה מרחפת על פניה. פני נעריה כפני בני הקולוניסטים ילידי הארץ ולולי שהיה בה בית תפילה "כמגדלים על ראשו" כי עתה לא יכולתי להבדיל בינה ובין שאר הקולוניות שבארץ ההיא".

 

שוורים-רתומים-למחרשה-בקולוניה-מאוריציוס

 

מסעותיו של נח איש האדמה

"קשה לי להאמין שכל הטוב שמספרים עליו במושבות הוא אמיתי, ולכן לא אסע"

(מתוך מכתב ששלחה אישה ממזרח אירופה אל בני משפחתה שבמוזסוויל)

 

עם בואו למוזסוויל נעשה קצוביץ' למנהיג במושבה. מתוקף מעמדו, נשלח להביא מתיישבים חדשים מאותן עיירות שמהן הגיעו המתיישבים הראשונים.

שני סנדלרים ותיקים במוזסוויל: תמונה מארכיון יק"א שבארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי

 

המתיישבים בארגנטינה ומשפחותיהם ממזרח אירופה ניצלו את מסעות קצוביץ' כדי להעביר מסרים מצד לצד: הם שיתפו בחוויות היום יום ובקשיים במושבות, וגם שלחו בקשות לאתר קרובי משפחה כדי לשכנע אותם לבוא. הם ביקשו מקצוביץ' להעביר סכומי כסף לתשלום הוצאות המסע ושלחו איתו הוראות לגבי ההכנות לדרך ומכירת הרכוש המשפחתי. במהלך מסעותיו הצליח קצוביץ' לשכנע כשש מאות משפחות לעבור לארגנטינה.

קצוביץ' שמר על המכתבים מהמסעות כדי לכתוב בהמשך את זכרונותיו ואת תולדות המושבות. הוא נפטר לפני שהספיק. כעבור שנים הגיעו המכתבים לידי פנחס פדרו ביזברג, אגרונום, מחזאי וסופר יידיש שחי בארגנטינה ותיעד את החיים במושבות. במשך שנים האמינו שהמכתבים שמורים בארכיון בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס, שנהרס כליל בפיגוע הנוראי בשנת 1992. המזל הוא שמכתבים רבים נשארו אצל ביזברג ונדדו איתו עד שעלה ארצה. כאן נמצא להם מקום מבטחים אצלנו בספרייה.

 

מערכת השעות של בית הספר היהודי במוזסוויל. מקצועות הלימוד: ספרדית, מתמטיקה, עברית ויידיש. מתוך אוסף נח קצוביץ' שבספרייה הלאומית

 

ממוזסוויל לארץ ישראל

לימים, בגלל הבדלי השקפה, ביקשו המתיישבים במוזסוויל להיות עצמאים ורכשו את הקרקע מהחברה המיישבת.

עם השנים, הדורות הצעירים והמשכילים עזבו את מוזסווויל לערים הגדולות. חלק מיהודיה נשארו בארגנטינה וחלק מהם עלו לארץ. עד היום קיימת מוסזוויל ואפשר לבקר בה ולראות את העדויות לקהילה היהודית המפוארת שהייתה בה.

בזכות פרויקט ההתיישבות היהודית החלוצית בארגנטינה, ניצלו חייהם של יהודים רבים שהיו נספים בשואה אלמלא עזבו את אירופה ובנו את חייהם החדשים במושבות ארגנטינה – המושבות הראשונות של החלוצים הראשונים.

 

ברוך בואכם אל מוזסוויל של ימינו. צילום: ויקימדיה

הכתבה חוברה בעזרת אדריאן גרושניעווסקי ממחלקת הארכיונים. גרושניעווסקי רשם את ארכיון ביזברג ואת אוסף קצוביץ'
שבהם התגלו המכתבים

הדר בן-יהודה , כותבת ועורכת תוכן, הספרייה הלאומית

כותבת, מתרגמת ועורכת. מחברת תסריטים, מתרגלת טאי צ'י ויודעת איך להתאים לאנשים את הספר שהכי מתאים להם בדיוק עכשיו. יום אחד אכתוב אותו. צילום: טל ניניו
לכתבות נוספות של הדר בן-יהודה >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו