כתבות חדשות
"בלילה ההוא נדדה שנת שר החוץ"
" אנא שיחו, אך בלאט
כשתנומה אותי עוטפת": שר החוץ התשוש משה שרת בסך הכל רצה לישון. אך שכנותיו לחופשה חשבו אחרת. אז שרת כתב על כך שיר!
פורים
לכל הכתבות בנושאמי את ושתי המלכה: גיבורה פמיניסטית או חוטאת מתועבת?
חכמי חז"ל מנסים להתמודד עם דמותה החמקמקה של וַשְׁתִּי
הסיפור מאחורי
לכל הכתבות בנושא10 שאלות על יצירתו של יהונתן גפן
מ"הכבש השישה עשר" ועד ה"הנסיך הקטן מפלוגה ב", החידון שהכנו לכם יכריע כמה אתם באמת יודעים על יצירתו של המשורר, הסופר, המחזאי והפזמונאי
שירים בארנק – המשוררים, הסיפורים והיצירות על שטרות הכסף שלנו
מה הקשר בין השיר 'ימים לבנים' של לאה גולדברג המופיע על שטרות 100 שקל ובין לוח השנה הגרגוריאני? איך הפך 'שיר בוקר' של אלתרמן שעל שטרות 200 שקלים ללהיט בגרמניה הנאצית, ומהם השירים הסמויים שהוטמעו בשטרות הכסף כאמצעי ביטחון נגד זיוף? האזינו לשיחה עם ד"ר חזי עמיאור, על המשוררים והשירים שעל שטרות הכסף הישראלים
בין פנטזיה למציאות: אהבתם האסורה של אידית וג'.ר.ר. טולקין
"כי היא הייתה, וידעה שהיא הייתה, לותיין שלי" – זה ההסבר שנתן טולקין לבנו, כשסיפר לו על בחירתו לכתוב משהו לא מסורתי על מצבת קברה של האשה שאהב כל כך. מה היה הקשר בין לותיין – דמות האישה המושלמת המיתולוגית שיצר טולקין, לאידית אשתו? ומה גרם להם לנתק של שלוש שנים, שכמעט הסתיימו בנישואיה לאדם אחר?
שירים למאיר: יצחק שלו כותב לבנו הפצוע
כשמאיר שלו היה עוד חייל בסדיר, הוא נפצע קשה בפעילות מבצעית. אביו, הסופר והמשורר יצחק שלו, סעד אותו במיטת בית החולים במשך חודשים רבים. הוא גם כתב על כך ספר שירים מכמיר לב שלוקח אותנו ממלחמת ההתשה הישר אל עולמם של הפצועים והפצועות מאז ה-7 באוקטובר
היסטוריה ישראלית
לכל הכתבות בנושא"בלילה ההוא נדדה שנת שר החוץ"
" אנא שיחו, אך בלאט
כשתנומה אותי עוטפת": שר החוץ התשוש משה שרת בסך הכל רצה לישון. אך שכנותיו לחופשה חשבו אחרת. אז שרת כתב על כך שיר!
האם יש מטבח ישראלי? מסע קולינארי היסטורי עם שף ישראל אהרוני
איך הצליחו ספרי הבישול בראשית המדינה לשכנע את החלוצים לאכול עגבניות וחצילים? למה לא השתמשו בשמן זית במשך עשרות שנים, ומתי הומצא הביטוי "על האש"? האזינו לשיחה מרתקת עם שף ישראל אהרוני על הניסיונות לעצב מטבח לאומי-ישראלי, על ספרי הבישול שהביאו לארץ טעמים מחו"ל, ועל הרגע שבו רבנית אחת ממאה שערים גרמה לו להבין מהי קולינריה ישראלית.
על ראש הטמבל בוער הכובע
נדמה כי כובע הטמבל מלווה את מדינת ישראל מאז ומתמיד | בלי ששמנו לב, עברו כבר 100 שנים מאז שהכובע הופיע לראשונה | למה קוראים לו כובע טמבל? מי המציא אותו, איזו מטרה הוא נועד לשרת, ואיך זה קשור לכינים? | בשדה, בחווה, בצבא וגם במוזיאון בניו-יורק – כובע הטמבל שולט
הטובים לטייס, והטובות גם: סיפורו של חיל האוויר
מחיל הבנוי על קומץ מתנדבים שטס במטוסים מפוקפקים ממלחמת העולם השנייה, הפך חיל האוויר לאחד מהגופים הצבאיים המובילים בעולם. מהמבצע במלחמת השחרור בו טסו במטוסים שיוצרו עבור הצבא הנאצי, דרך התכנון המבריק של המבצע להפצצת הכור בעיראק ועד לסיפורו הכואב של רון ארד ומאבקה החלוצי של אליס מילר. זהו סיפורו של חיל האוויר
גיבורות
לכל הכתבות בנושאאני, אישה: ג'נט אסימוב מספרת
שניהם כתבו, שניהם היו דוקטורים – היא בפסיכיאטריה, הוא בכימיה. אבל האם מישהו מהקוראים יזהה את שמה של ג'נט אופל אם לא נוסיף לו את שם המשפחה הכה מפורסם שהעניק לה בן זוגה היהודי? ג'נט אופל אסימוב הייתה יד ימינו של אייזק בעלה לאורך כל שנות נישואיהם. היא חלקה איתו קרדיט על לא מעט ספרים, סיפורים קצרים ומאמרים שכתבה, וערכה רבים מכתביו. אבל למרות שחסתה בצילו, היא הייתה אישה מרשימה ומרתקת שראויה להיזכר בפני עצמה
הסופרת שכתבה לפני מאה שנה: "ספרותנו חסרה את השתתפותה של חצי מהאנושות"
מאחורי שם העט המסתורי 'אם כל חי' מתחבאת אישה יוצאת דופן, סופרת ופובליציסטית שהתאהבה בשפה העברית המתחדשת. חוה שפירא הייתה כותבת חלוצית בתקופה בה קולן של נשים כותבות כמעט ולא נשמע, ששילמה מחירים כבדים על בחירתה ללכת אחרי צו ליבה
מעשה דברוריה: האישה שהייתה תנא
היא הייתה דמות ייחודית, כמעט חד פעמית בעולם התלמודי: אישה שהגיעה למעמד של תלמידת חכמים והפכה לממשיכת הדרך במשפחתה החשובה. ברוריה הייתה ביתו של התנא רבי חנניא בן תרדיון, ואשת התנא רבי מאיר שאת שמותיהם כולנו מכירים. אבל למרות שלמדה ולימדה תורה כמוהם, היא דמות מוכרת פחות. איך עובדת היותה אישה השפיעה על לימודה? ומדוע סופה נשאר בגדר תעלומה עד היום? זהו סיפורה של התנאית היחידה
הבית של מאניה: הצד האחר של גברת ביאליק
במשך ארבעה עשורים היא הייתה "האישה של". אשתו של חיים נחמן הפרטי שלה ושל המשורר הלאומי של כל השאר. לאורך כל הזמן הזה היא נשאה את חלומותיה הלא ממומשים בגאווה ואצילות של אישה שיודעת, או שלמדה להכיר, את מקומה. אבל מי הייתה מאניה ביאליק מתחת לאותה מערכת זוגית מפורסמת? ומה היא הפכה להיות כשעמדה ברשות עצמה? אנחנו מזמינים אתכם להכיר את מאניה – פמיניסטית פורצת דרך שעשתה עבור נשים אמניות מה שאיש לא עשה עבורה
סודות כתבי היד העבריים
לכל הכתבות בנושאמעשה דברוריה: האישה שהייתה תנא
היא הייתה דמות ייחודית, כמעט חד פעמית בעולם התלמודי: אישה שהגיעה למעמד של תלמידת חכמים והפכה לממשיכת הדרך במשפחתה החשובה. ברוריה הייתה ביתו של התנא רבי חנניא בן תרדיון, ואשת התנא רבי מאיר שאת שמותיהם כולנו מכירים. אבל למרות שלמדה ולימדה תורה כמוהם, היא דמות מוכרת פחות. איך עובדת היותה אישה השפיעה על לימודה? ומדוע סופה נשאר בגדר תעלומה עד היום? זהו סיפורה של התנאית היחידה
תעלומת הקרניים של משה רבנו
מיכלאנג'לו, מגדולי אומני הרנסאנס, הותיר אחריו לצד עושר תרבותי גם תעלומה מסקרנת: למה הוסיף קרניים לדמותו של משה רבנו בפסלו הידוע "משה"?
ימיה האחרונים של הקהילה היהודית בעזה
מסמכים אשר התגלו לאחרונה במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית שופכים אור חדש על הקהילה העברית הנשכחת בעזה, וכן על יהודים אשר גרו וביקרו בעיר אף לאחר סופה הרשמי של הקהילה
בלב עזה: חיילים שרים תפילה לשחרור החטופים
התפילה למען "אַחֵינוּ הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה" מלווה מהמאה התשיעית את העם שפודה את שבוייו. היא הושרה בין היתר במלחמת העולם הראשונה, בפסטיבל הזמר החסידי מפי ריקי גל, ולאחרונה בכינוס ספונטני של חיילים בבית חשוך בעזה לאחר שאיבדו את מפקדיהם המוערכים
הַמּוּסָךְ | מוסף לספרות | גיליון מרץ 2024
לגיליון המלאפרוזה | בגד הגוף של בִּתָּהּ
"לפעמים נשמטו לאנשים הדברים שהחזיקו ביד, גם לה, כי אין לה גוף להצמיד אליו את הכביסה. כשזה קרה, היא נשרה חֵלק חלק לרצפה, עד שכף ידה אחזה שוב בבגד הגוף ואיבריה שבו והתרוממו, חלק חלק, לפי דרכם החדשה." סיפור קצר מאת מירב אורן
שירה | בבית התינוקות האבודות
שירים חדשים מאת רות קרא־איוונוב קניאל, מרב זקס־פורטל ויונתן ברג
ביקורת פרוזה | תיאטרון חפצים פילוסופי
"השאלות הנוקבות של החפצים על משמעות ההסתלקות של הילדה שגדלה בבית הולכות ומתבררות כשאלות על עצם הרציפות של הסובייקט מילדות לבגרות ועל עצם הזיקה שבין הורים לילדתם; לאן, הם שואלים, נעלמה נוכחותה, שהשאירה מעין מִשקע בגופם החפצי". רתם פרגר וגנר על "משפט אהבה" מאת שרה שילה
פרוזה מתורגמת | מאין בוקע הקול?
"אני כבר לקחתי איתי את הרובה שלי, כבר הסתכלתי דרך הכוונת. וכבר תפסתי אותו, מפני שזה כבר היה מאוחר מדי אז בשבילו או בשבילי לזוז אפילו כחוט השערה.״ סיפור קצר מאת יודורה ולטי בתרגום רעות בן יעקב, עם אחרית דבר מאת המתרגמת
שירה מתורגמת | בֶּכִי שֶׁבּוֹצֵעַ אֶת בְּשָׂרֵךְ לִשְׁנַיִם
שירים מאת סילביה גולדמן בתרגום גילי חיימוביץ'
ביקורת שירה | אני נוף ירוק
"אחיזה צנועה בכנף מלאך." צוריאל אסף קורא בספר השירה החדש של שגיא אלנקוה, "אֹרֶן"
בעבודה | סביבה עוינת
"זהו מעין גן חיות, שבו זן בני האדם הכותב והקורא מוצג במלוא מוזרותו." קטע מתוך רומן בכתובים מאת מאיה מיכאלי
ארוכים | גּוּפֵנוּ גּוּף־תְּמוּרוֹת
שירים מתוך "ספר שכחה וגאולה", שיראה אור בקרוב
מסה | דיוקן החוקר הצעיר כמרגל
יותם פופליקר מביט בחוקר הצעיר הגולה מהאקדמיה ורואה בו מרגל – לטובת מי הוא מרגל? למי הוא מדווח? ומה קורה כשהוא נבגד?
פודקאסט | תמי בצלאלי – לספר סיפור שלם
ברומן השני שלה ״הו־מאמה״ (שהיה מועמד ברשימה הקצרה לפרס ספיר) הציירת תמי בצלאלי בוראת דמויות נשיות המתמודדות עם אתגרי חיים מורכבים באמצעות הכוח הגדול של החברות הנשית